תְּרוֹנוֹס m. (θρόνος) chair, throne. Tanḥ. T’rumah 9 עד שלא … על ת׳ של וכ׳ (some ed. ט׳, corr. acc.) so long as the Temple was not built, the world rested on a throne of two legs; when the Temple was built, the world stood firm (v. בָּסַס); Y’lamd. ib., quot. in Ar. תרנוס; Tanḥ. ed. Bub. ib. 8 תרנוס (Var. תרכוס; corr. acc.). Gen. R. s. 68 ת׳ של שלש וכ׳ (not תרכוסא) he showed him (Jacob) a throne on three legs (the three pillars of the world); Yalk. ib. 119 תרנוס. Y. Sabb. III, 6ᶜ bot. ת׳ אסור וכ׳ (ed. תרכוס, corr. acc.) it is forbidden to move a large (teacher’s) chair (on the Sabbath, interch. with כסא); a. e.—[Gen. R. l. c. כמטה וכת׳ Ar. (ed. וכפרנוס; Yalk. l. c. וכפורנס) read: וכטורוס, v. טוֹרוּס, a. פְּלוּמָא.]