תְּרוּעָה f. (b. h. רוּעַ I) blowing the trumpet, esp. T’ruʿah, a rapid succession of three notes, tremolo. R. Hash. IV, 9 שיעור ת׳, v. יַבָּבָה. Ib. 34ᵃ שיעור תקיעה כת׳ שיעור ת׳ וכ׳ the value of a T’ḳiʿah is equal to a T’ruʿah, and that of a T’ruʿah is equal to three Sh’barim. Ib. ת׳ בפני עצמה ות׳ וכ׳ t’kiʿah (the verb תקע) means one thing, and t’ruʿah (the verb הריע) another thing; תקיעה ותר׳ אחת היא they mean the same; a. fr.—Pl. תְּרוּעוֹת. Ib. IV, 9 כשלש ת׳, v. תְּקִיעָה. Ib. 34ᵃ; a. fr.