|
גימטריא הגדרה[1] - דרשת המקרא על פי חשבון האותיות בתורת מספרים, או על פי תמורתן באותיות אחרות מקבילות בסדר האלף בית הגימטריא היא מידה בתורה שנמנית בין שלשים ושתים המידות שאמר רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי שהתורה נדרשת בהן (מידה כט), ושני אופנים למידה זו: בחשבון האותיות ובחילוף אותיות (שם; רש"י סוכה כח א ד"ה וגימטריאות). יש מי שמנה חילוף האותיות כמידה בפני עצמה (הקדמה למדרש הגדול ס' בראשית בל"ב המידות)[2]. יש מן הראשונים שכלל בגימטריא את מידת נוטריקון (עי' רשב"ם בבא בתרא קלד א ד"ה וגימטריאות. וראה ערך נוטריקון). מידה זו אינה באה לחדש דינים, ולכן אינה נמנית בין שלש עשרה המידות שאמר רבי ישמעאל, אלא באה כאסמכתא וסימן לדבר הידוע מקבלה (כן משמע משיטה מקובצת נזיר ה א, בשם הרא"ש)[3]. שמההשם גימטריא הוא מושאל מלשון יונית, שקוראים כן לחכמת המדידה והתשבורת (תוספות יום טוב אבות ג יח), ופירושו החשבון (כלבו קכב), שבמקום אחד כותבים א' ובמקום מאה ק' (ערוך, גימטריא)[4]. דאוריתא דרבנן ומנהג
בתוספת אחדבמנהגים, יש שחשבו בגימטריא בחשבון אחד יותר מחשבון האותיות כנגד הכולל, כגון שמספר הכריכות שבציצית יש אומרים שהם ארבעים כמנין הוי"ה אחד, שהוא ל"ט, ועם הכולל עולה ארבעים (בית יוסף או"ח יא יד). באגדהבגימטריא באגדה יש שדרשו החשבון של כל אות ואות מהמילה בפני עצמה, כגון יצחק, שאמרו: י' מול עשרה נסיונות, צ' לתשעים שנה לשרה כשנולד, ח' לשמונה ימים שנימול, ק' מאה שנים שהיו לאברהם כשנולד (במדבר רבה שם). ויש שפירשו מספר המפורש במקרא שאינו אלא שם שהגימטריא שלו כך הוא: וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו וגו' שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת (בראשית יד יד), ויש אומרים שאינו אלא אליעזר, שהגימטריא שלו כך הוא (איכא דאמרי בנדרים לב א). ויש שפרשו מילה אחת שהכוונה על מילה אחרת השוה לה בחשבון הגימטריא, כמו: סֻלָּם (בראשית כח יב) זה סיני, שחשבון של זה כחשבון של זה (במדבר רבה שם). בחלוף אותיותעל פי גימטריא של חלופי אותיות בהלכה יש מן הראשונים שפירשו הדרשה שחמץ אסור בערב פסח משש שעות ולמעלה, שנאמר: אַךְ (שמות יב טו) - חלק (פסחים ה א), ש"אך" הוא "חץ" בגימטריא של אח"ס בט"ע, שח' במקום א' וצד"י במקום כ' (פסיקתא זוטרתא שם; רש"י פסחים שם, בשם איכא דאמר). באגדה אמרו גימטריא בחילופי אותיות באלפא ביתא של אתב"ש (ראה שבת קד א, ורש"י), בכתב של בלשצר מְנֵא מְנֵא וגו' (דניאל ה כה. סנהדרין כב א), וְקַח טוֹב (הושע יד ג), טוב בגימטריא "נפש" (במדבר רבה שם, ומתנות כהונה שם), שֵׁשַׁךְ (ירמיה כה כו), זה בבל (במדבר רבה שם; רש"י סוכה כח א), וכיוצא. הערות שוליים
באדיבות אנציקלופדיה תלמודית
|
