גט מאחר

הגדרה^[1] - גט אשה, שהזמן הכתוב בו הוא מאוחר לזמן שבו נכתב באמת

בגט מאוחר, כגון שנכתב ונחתם באחד מן הימים שבחודש פלוני, והזמן הנזכר בו הוא באחד מן הימים שבחודש שלאחריו, וכיוצא, נחלקו ראשונים:

• יש אומרים שהוא כשר לגרש בו, אלא שאין הגירושין חלים עד הזמן הכתוב בגט (ר"י בתוספות גיטין יז א ד"ה ר"ל; טור קכז; דעה א בסתם בשו"ע קכז ט).

• יש אומרים שהגט המאוחר כשר, והאשה מתגרשת בו מיד בשעה שנמסר לידה כשמקיימת את הגט בבית דין (ראב"ד בהשגות א כה).

• יש מהראשונים שחושש לשתי הדעות לחומרא, היינו שאסורה להינשא עד הזמן הכתוב בגט, כדעה ראשונה, ואם קיבלה קידושין מאחר בין הנתינה לזמן הכתוב בגט הקידושין תופסים בה, כדעה השניה (רא"ש גיטין ב ה, ומבואר בבית שמואל ס"ק טו בדעתו).

• ויש חולקים וסוברים שגט מאוחר פסול (רמב"ם א כה; שו"ע שם, בשם יש אומרים), והרי הוא כגט שאין בו זמן שלא תינשא בו, ואם נישאת הולד כשר (ר"ן וריטב"א לדעת הרמב"ם. וראה ערך גט: הזמן), אלא אם כן כתבו בו שלא בזמנו "כתבנוהו ואחרנוהו וכתבנוהו", שהגט כשר (מאירי בשם גאוני ספרד).

מאוחר בכתיבה ולא בחתימה

אף לדעת הפוסלים גט מאוחר, אם היה מאוחר בכתיבה ולא בחתימה, כגון שהיה עומד בתשרי וכתב גט, וכתב בו זמן מרחשון, והעדים שנכתב הגט בפניהם חתמו במרחשון, באותו היום שנזכר בגט - יש סוברים שהגט כשר, ואין זה בכלל גט מאוחר (מגיד משנה א כד; בית שמואל קכז ס"ק טז); ויש פוסלים אף את זה (שער המלך גרושין א כה).

כשניתן בזמן הכתוב בו

נכתב ונחתם בתשרי וכתוב בו במרחשון, אלא שלא נתנו ליד האשה עד שהגיע זמן הכתוב בו - כתבו אחרונים שכשר לדברי הכל (גט פשוט קכז ס"ק כט; תורת גיטין שם ס"ק יב); ויש מוכיחים מדברי ראשונים שאף זה פסול לדעת הפוסלים גט מאוחר (שער המלך גרושין א כה. וראה בית שמואל קלב סק"א, ופתחי תשובה קכז ס"ק יד).

הערות שוליים