|
ברכת אבלים ברכת אבליםהגדרה[1] - ברכה שאומרים לאבלים ביום הראשון של האבלות, ולפעמים בכל שבעת ימי האבלות ==ברכת רחבההרחבהברכת אבלים סתם היא ברכת רחבה (מגילה כג ב. וראה כתובות ח ב).
בירושלמי אמרו שאומרים אותה בבית הכנסת (ירושלמי פסחים ח ח). ויש גורסים: בבית האבל (רי"ף מועד קטן יד א; רמב"ם אבל יב ז). וכתבו ראשונים שמקומות מקומות הם, שבמקום שיש להם רחובה של עיר אומרים שם, ובכפרים שאין שם רחוב מברכים בבית הכנסת, ובמקומות שאין האבלים נכנסים לבית הכנסת מברכים אותה בבית האבל (תורת האדם שם עמ' קנד; טור שם). ברכת אבלים שלאחר הקבורהאין פותחים בברכת אבלים עד שיקבר המת (רי"ץ גאות אבל עמ' מג), ויסתם הגולל [ראה ערכו] (טור יו"ד שעו, בשם אבל רבתי).
אבל ברכת המזון לא היתה ברחובה של עיר (תוספות מגילה שם).
ברכת אבלים בימי השבעהבכל שבעת ימי האבלות אומרים ברכת רחבה, אם באו פנים חדשות (כתובות ח ב), וכיון שהראשונה עשו ברחבה, קראו לכולם ברכת רחבה (מאירי כתובות שם).
נוסחהברכת אבלים, יש שנהגו לאמרה בשלש ברכות, יש שנהגו בשתים, ויש שנהגו באחת (תוספתא ברכות ג כג), ויש שנהגו בארבע (כתובות ח ב). ארבע הברכות הן:
וכל אחד יכול להוסיף בברכות כרצונו אם דרך דרשה, או בדברים המעוררים את הלב וכיוצא בזה, כפי כח המנחם (מאירי כתובות שם). פתיחת הברכותבפתיחת הברכות נחלקו ראשונים:
עיקר הברכהעיקר ברכת אבלים היא זו שחותמים בה מנחם אבלים, שאף מקום שנהגו בברכה אחת, מברכים אותה, וזוהי ברכת אבלים השנויה בכל מקום (תורת האדם ענין ההתחלה עמ' קנד; מאירי כתובות ח ב), ולכן במקום שנהגו לומר ברכה אחת, כולל ענין תחיית המתים ומשלם הגמול ועצירת המגפה באחת, וחותם בה מנחם אבלים (תורת האדם שם). כוסיש אומרים שברכת רחבה טעונה כוס (תורת האדם ענין ההתחלה עמ' קנ; ר"ן מועד קטן עמ' פא. וראה מסכת סופרים יט ט). ואמרו: שלשה כוסות האחרונים לאחר המזון: אחד לברכת אבלים, אחד לתנחומי אבלים, ואחד לגמילות חסדים (שמחות יד יד; ירושלמי ברכות ג א: הראשון לברכת המזון); ויש אומרים שמעשרה הכוסות שתקנו לאבל (ראה ערך סעודת הבראה), האחרונים הם על ארבע ברכות האבלים (ראה הגהות הגר"א כתובות ח ב). בעשרהברכת אבלים אין אומרים בפחות מעשרה, ואין האבלים מן המנין (מגילה כג ב, וכתובות ח ב), שהרי אומר ברכה למנחמים בפני עצמם, ולאבלים בפני עצמם (רש"י מגילה שם ד"ה אין). ויש מפרשים לפי שהאבלים אינם מנחמים אלא מתנחמים (שיטה מקובצת כתובות שם, בשם תלמידי רבינו יונה). אבלים של מת אחר נחשבים מן המנין (ירושלמי מגילה ד ד, ראה שם שדחו[3]; תורת האדם ענין ההתחלה עמ' קנא; מאירי כתובות שם). מנהג שבימי הגאוניםנוסח אחר מצינו בימי הגאונים: "ברוך אתה ה' א' מלך העולם דיין הרחמים שופט אמונות, שדינו (או: שדננו) דין אמת ככתוב הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא (דברים לב ד), ברוך אתה ה' מנחם לב אבלים" (סדר רב עמרם השלם רז ברכת אבלים; תורת האדם ענין ההתחלה עמ' קנא, בשם גאונים: ברוך מנחם אבלים). ואומרים אותה על הכוס בבית האבל, והאבלים שותים אותו (תורת האדם שם), וזו כניסתם לאבלות (רי"ץ גיאת אבל עמ' סה). וכתבו גאונים שברכה זו לא נזכרת בתלמוד, ובבבל אין מנהגם לאמרה (תשובת רב נטרונאי ורב פלטוי, ברי"ץ גיאת שם). לנוהגים שברכת רחבה נאמרת בבית האבל (ראה לעיל), יתכן שאף זו ברכת רחבה, אלא שבגמרא היא בלשון אחרת (תורת האדם שם). ברכת רחבה בטלהכבר בימי הגאונים לא נהגו בבבל לאמרה (ערוך ערך ברך א, ושיטה מקובצת כתובות שם, בשם רב האי), ובדורותינו בטלו כל מנהגי ברכת רחבה (תורת האדם ענין ההתחלה עמ' קנד; רא"ש כתובות א יד, בשם רב פלטוי; טור יו"ד שעו), שאף בזמן שנהגו לא היתה חובה (תורת האדם שם; טור שם בשמו). שאין מברכים עליהםאין אומרים ברכת אבלים על תינוק שמת כל שלשים יום ללידתו (מועד קטן כד ב, ורש"י ד"ה ברכת; רמב"ם אבלות יב י; טוש"ע יו"ד שנג ד. וראה ערך הלוית המת); ולא על עבדים ושפחות שמתו (ברכות טז ב, ורש"י ד"ה ברכת; רמב"ם שם יב; טור יו"ד שעז); ולא על המלקט עצמות (ירושלמי מועד קטן א ה; רמב"ם שם ו; טור יו"ד תג. וראה ערך לקוט עצמות). ארון של מת העובר ממקום למקום, אם שלדו קיים אומרים עליו ברכת אבלים, ואם לא אין אומרים (מועד קטן כה א). בברכת המזוןברכה רביעית בברכת המזוןבנוסח ברכה רביעית של ברכת המזון - ברכת הטוב והמטיב (ראה ערך ברכת המזון) - שבבית האבל, נחלקו תנאים: לתנא קמא אומר הטוב והמטיב ודיין האמת; ולרבי עקיבא אומר דיין האמת בלבד (ברכות מו ב). ופירשו ראשונים שלתנא קמא אומר הטוב והמטיב נוסף על מה שאומר בכל יום, לשבח לבורא על הצרה הבאה עליו; ורבי עקיבא סובר שאין צריך, ודיו שמוסיף דיין האמת בלבד (תלמידי רבינו יונה שם לד ב ד"ה מהו). ויש שנראה מדבריהם שלתנא קמא אומרים פעם אחת, ולרבי עקיבא אין אומרים כלל (ראה שאילתות טו, ובהעמק שאלה שם ה, ובשיטה מקובצת שם). במקום אחר נחלקו באופן אחר: המברך בבית האבל אינו מברך רביעית, דברי רבי יוסי הגלילי, רבי עקיבא אומר הטוב והמטיב, וחכמים אומרים ברוך דיין האמת (שמחות יד טו. וראה הגהות הגר"א שמגיה בשמחות כמו בבבלי). נוסחת מר זוטראמר זוטרא בירך בנוסח זה: "הטוב והמטיב אל אמת דיין אמת שופט בצדק לוקח במשפט ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו, כי כל דרכיו משפט שהכל שלו, ואנחנו עמו ועבדיו ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו, גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים" (ברכות מו ב בגרסתנו)[4]. וכן הלכה (רמב"ם ברכות ב ח; טוש"ע או"ח קפט ב, ושם יו"ד שעט א). שינויים שונים באו בנוסח זה:
בברכות ראשונות בברכת המזוןיש מוסיפים גם בברכה השלישית שבברכת המזון: "נחם ד' אלהינו את אבלי ציון ואת אבלי ירושלים, ואת האבלים המתאבלים באבל הזה, נחמם מאבלם ושמחם מיגונם כאמור: כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ" (ישעיה סו יג. שבלי הלקט השלם שמחות כג; סדר רב עמרם השלם רז ברכת המזון לאבל; טוש"ע יו"ד שעט), וחותמים: "ברוך אתה ה' מנחם אבלים ובונה ירושלים" (סדר רב עמרם שם; תורת האדם ענין האבלות עמ' רו, בשמו; טור שם)[5]. אף בשתי הברכות הראשונות יש משנים הנוסח, אבל אין משנים את החתימה (ראה סדר רב עמרם שם, וכלבו קטו). בברכת הזימוןבברכת הזימון (ראה ערכו) נחלקו:
צירוף האבל לעשרה לברכת המזון ולזימוןברכת האבלים בברכת המזון אומרים בין ביחיד בין בשלשה ובין בעשרה, והאבל מצטרף לשלשה או לעשרה, ואף על פי שאומרים "נברך מנחם אבלים" (ראה לעיל מחלוקת), אין אומרים שהאבל אינו מן המנחמים (תורת האדם ענין האבלות עמ' רו, בשם "גאון אחר"; מגן אברהם או"ח קפט סק"ב). ויש אומרים שאין ברכת אבלים אלא בעשרה (תוספות כתובות ח ב ד"ה כי; מהר"ם מרוטנבורג שמחות קמ; מרדכי מועד קטן תתקכח, בשמו). ומה שאין נוהגים לאמרה, על דעה זו סמכו (באר הגולה יו"ד שעט). אף להצטרף לזימון יש אומרים שבסעודה ראשונה שהאבל אסור לאכול משלו (ראה ערך סעודת הבראה), אין האבל מצטרף לעשרה (מרדכי שם)[6]. בימי השבעהמברכים ברכת אבלים בברכת המזון כל שבעה ימי אבלות (טור יו"ד שעט). בשבתבשבת, נחלקו ראשונים:
הערות שוליים
באדיבות אנציקלופדיה תלמודית
|
