סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 


והאדם הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין – אריה 

 

"משנה: חמשה תמין וחמשה מועדין ... והאדם הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין. רבי אלעזר אומר בזמן שהן בני תרבות אינן מועדין" (בבא קמא, טו ע"ב). 


שם עברי: אריה אסייני   שם באנגלית: Lion   שם מדעי: Panthera leo persica

שמות נרדפים במקורות: לביא, שחל, ליש, כפיר, גורייתא, לביאה (נקבה).


נושא מרכזי: א. האריות – תאור כללי ב. מעמד אריות מאולפים

 

לנושאים נוספים העוסקים באריה - הקש\י כאן.



ממשנתנו ניתן ללמוד על אופיו התוקפני של האריה המועד לטרוף. יחד עם זאת ניתן לראות שאריות היו בין בעלי החיים שהאדם אילף ובמקרה כזה הם אינם מועדים לטרוף ולכן אינם מסוכנים. מפרש רש"י (עבודה זרה, טז ע"א): "הא - ארי דלית ביה ניזקא כגון ארי תרבות שרי וכו'". אריות היו מחיות הבר הראשונות שאולפו על ידי האדם. בעבר היו מצויים בארמונות מלכים וגודלו גם במקדשים. בימינו משמשים האריות בעיקר כאטרקציה בקרקסים. בגמרא בעבודה זרה (שם) נאמר: "משנה: אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים ... תנן: אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים. טעמא דאית ביה נזק לרבים, הא לית ביה נזק לרבים שרי. אמר רבה בר עולא: בארי שבור ואליבא דרבי יהודה. רב אשי אמר: סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה"(1). דברי רב רב אשי עולים בקנה אחד עם הידוע לנו על מטרות אילוף האריות בעת העתיקה. מדבריו עולה שאמנם האריות אולפו אך למטרות שאינן עבודה. בדברי רש"י: "רב אשי אמר - אפילו תימא בארי שלם ומתניתין ר' יהודה היא דשרי בשבורה. וכל אריות שבורין הן אצל מלאכה, דארי לאו בר מלאכה הוא. אבל רבנן דאסרי בשבורה אסרי נמי בארי, ור' יהודה נמי בשאר חיה גסה כגון ערוד דטחני בהו ריחיא כדלקמן מודה דאין מוכרין". ניתן לראות שבניגוד לערוד הראוי לטחינה באריה אין אפשרות להשתמש למטרה זו. 

לכאורה ניתן היה לשאול כיצד אמר רב אשי ש"סתם אריה שבור אצל מלאכה"? אמנם הוא איננו ראוי לטחינה אבל ייתכן והוא ראוי לרכיבה שגם היא נחשבת מלאכה. מוכר היטב שיר הילדים של המשורר לוין קיפניס המתאר את בר-כוכבא כמי שרוכב על אריה (להלן בתים ב-ג מתוך השיר):   

מתוך המאמר  "האריה של בר כוכבא"
 

מסתבר שלסיפור בר-כוכבא והאריה אין מקור בספרות חז"ל. במאמר "האריה של בר כוכבא" שהופיע כאן נטען שאגדת האריה הופיעה לראשונה בעברית באמצע המאה ה - 19 במרכזו של רומן היסטורי ששמו "הריסות ביתר" שרה אור לראשונה בליטא ב-1858, והיה עיבוד של קלמן שולמן לרומן Isralitischer Musenalmanach פרי עטו של הרב שמואל מאיר מהעיר הכינגן שבפרוסיה שיצא לאור בשנת 1840. בשיטוט במרחבי המרשתת ניתן למצוא תמונות של רכיבה על אריות אך הן מתארות, כמובן, מצב נדיר שלא מייצג תופעה. אולי לכך כוונת רב אשי כשאמר "סתם אריה" במקום "אריה" באופן מוחלט.

לאמיתו של דבר אין להתייחס לרכיבה על אריה כמלאכה גם מסיבה הלכתית. לדעתם של "המתירים בסוס" (למשל בן בתירא - שבת, צד ע"א) אין לגזור על מכירת אריה המשמש לרכיבה שהרי חי נושא את עצמו ורכיבה בשבת היא, אם כן, "מלאכה שאין חייבין עליה חטאת", ואיסור מכירה לנכרי הוא גזירה על גזירה.
 

    
 תמונה 1.  אריה מתוך פסיפס המזלות בחמת טבריה (337-286 לספה"נ)    תמונה 2.  אריה טורף צבי - מתוך פסיפס בבית המרחץ בארמון הישאם ליד יריחו (חרב בשנת 747).

 

    
 תמונה 3. חנוכיה – רוסיה  1890           צילם: Wmpearl   תמונה 4.  צילם:  yaaaay

 

הרחבה

האריה מוזכר במקרא פעמים רבות בעיקר כמשל לעוצמה וכוח משום שברוב התרבויות הוא מוכתר כמלך החיות. "גור אריה יהודה מטרף בני עלית רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו (בראשית מ"ט ט'). "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה (במדבר כ"ג כ"ד). השמות הנרדפים הרבים של האריה מציינים אולי שלבים שונים במחזור החיים. מבין חיות הבר רק האריה שימש כקישוט בבית המקדש: "וְעַל הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים אֲרָיוֹת בָּקָר וּכְרוּבִים וְעַל הַשְׁלַבִּים כֵּן מִמָּעַל וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר ליוֹת מַעֲשֵׂה מוֹרָד" (מלכים א' ז' כ"ט). גבורתו של האריה מוזכרת במשנה באבות (ה' כ'): "יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם".

הרושם העז הנוצר מגדלו, כוחו ושאגתו של האריה הביאו לכך שהוא שימש כסמל בהקשרים רבים. הוא מופיע בפסיפסים וציורי קיר בבתי כנסת (ובבתי פולחן של דתות אחרות), דמות גלגל המזלות, האריה השואג בתל חי, האנדרטה לזכר דב גרונר ועוד.
 

ביולוגיה 

בעבר הייתה תפוצת האריה רחבה למדי והיא כללה את אסיה ודרום אירופה ואפריקה. עם התפשטות אוכלוסיות האדם, בירוא היערות וההתפתחות טכנולוגיות הציד השונות הלכו והצטמצמו אוכלוסיות האריה ברחבי תחום תפוצתו. כיום נותרה באסיה אוכלוסייה שרידית קטנה, בת כמה מאות פרטים, המאכלסת את שמורת יער גיר בהודו. אוכלוסיה זו היא של תת-מין האסייתי. גם האריה שחי בעבר בארץ ישראל היה מתת מין זה. באפריקה נותרו אוכלוסיות שונות במספרים משמעותיים יותר בעיקר במזרח ודרום היבשת. האריות החלו להיעלם מן המזרח הקרוב לפני כאלף שנים, ומארץ ישראל בעת מסעי הצלב. באותה תקופה נעלמו האריות גם מאירופה כולה. עם גבור הסכנה למין זה הוקמו גרעיני רבייה בגני חיות רבים בעולם ונראה שלפחות במקומות אלו לא מוטל קיומם של האריות בספק.

בתוך המין אריה מתוארים כ – 20-30 תת מינים שחלקם כבר נכחד. ההבדלים ביניהם קטנים ולכן קיימים בין החוקרים ויכוחים ביחס למספר תת המינים. הבדל אחד בולט קיים בין תת המין האסייתי והמינים האפריקאים ביחס למעבר מכשולי מים. לאריה האסייתי אין קושי לחצות מכשולי מים בשחייה ואילו אריות אפריקה נמנעים משחייה. 

אורכו של אריה בוגר כ-2.7 מטרים, גובה כתפיו כ-1.2 מטרים. הזכרים גדולים מהנקבות ונראים שונים בגלל רעמה המכסה את עורפם וכן חלק מקדמת הגוף. צבע פרוות האריות חום-צהוב, ראשם גדול וזנבם ארוך ובקצהו ציצית שיער. באצבעות הרגליים כריות שאליהן מוכנסים הטפרים כאשר הם במנוחה ונשלפים לקראת טריפה. הזכרים מתקשרים בעזרת שאגות הנשמעות במרחק רב (עד 9 ק"מ) ואילו הלביאות אינן שואגות. שיטת הציד של האריה היא מארב או התגנבות עד לקרבת הטרף ומרדף קצר יחסית. האריות אינם מהירים כטורפים אחרים כמו, למשל, הברדלס ולכן אינם יכולים להסתמך רק על מרדף ממושך. כמחצית ממזונו משיג האריה בעזרת צייד של פרסתנים גדולים כמו הגנו או גם מבעלי חיים קטנים כדוגמת הצבי. בעיתות רעב עשויים אריות לנסות את מזלם בציד של תאו. את המחצית השניה או משיג בעזרת גזילה מבעלי חיים קטנים ממנו. התנהגות זו הופכת את האריה לאוכל נבלות בנוסף להיותו טורף. ניתן לראות לעיתים קרובות אריות מגיעים בריצה לברדלס העסוק בנסיון לנגוס בטרף שזה עתה ניצוד ומבריחים אותו.

האריות חיים בלהקה בעלת מדרג חברתי ברור. בניגוד לתדמית המקובלת שבה האריה הוא "מלך החיות" הרי שמחקרים מלמדים שלמעשה הזכרים הם "אורחים לרגע" למספר שנים מועט ואילו הלביאות הן בעלות הנחלה. מספר קטן של זכרים שאינם קרובי משפחה של חברי הלהקה מגיעים מנחלות אחרות או מחיי נידודים ומשתלטים על הלהקה לאחר מאבק עם הזכרים המקומיים. בהרבה מקרים מלווה ההשתלטות בהרג הגורים שאינם יכולים לדאוג לעצמם. הזכרים מצליחים להחזיק בנחלה מספר מועט של שנים (2-3) עד לסילוקם. הזכרים הנולדים בתוך הלהקה מגורשים לאחר שהם מגיעים לבגרות ומצטרפים לחבורות נודדות עד שמצליחים בתורם להשתלט על להקה אחרת. שיטת ניהול זו מבטיחה מגוון תורשתי גבוה בלהקה משום שהזכרים השליטים אינם קרובי משפחה. תפקידם העיקרי של הזכרים בנוסף להפרייה הוא להגן על הלהקה מפני טורפים או השתלטות זכרים זרים. בניגוד למה שהיה מקובל לומר בעבר שהאריות הזכרים אינם משתתפים בציד היום ידוע שהם נוטלים חלק בציד המתבצע בלילה. עובדה זו לא הייתה ידועה כאשר התצפיות נערכו אך ורק ביום. כמו כן הזכרים משתתפים בציד של בעלי חיים גדולים כדוגמת התאו. המבנה החברתי הלהקתי של האריות יוצא דופן בין הטורפים הגדולים שכולם יחידאים. הוא נראה לכאורה לא הגיוני משום שגם אם יש יתרון בלהקה בציד בעלי חיים גדולים הרי ששכרם יוצא בהפסדם משום שיש צורך להתחלק בטרף. מחקרים רבים ניסו לבדוק את המשמעות האקולוגית של תופעה זו. היום מקובל לטעון שהיתרון העיקרי הוא ההגנה מפני זכרים פולשים.   

 


(1) פירוש: ומקשים על רב, תנן [שנינו] במשנתנו: אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים. ונדייק מכאן: טעמא [הטעם, דווקא] משום דאית ביה [שיש בו] נזק לרבים, לכך אין מוכרים להם. הא לית ביה [אבל חיה גסה אחרת, שאין בה נזק לרבים] שרי [מותר]! אמר רבה בר עולא: אין מכאן ראיה לדחות דברי רב, שכן לשיטתו מדובר במשנה בארי שבור, שאינו ראוי למלאכה, ואליבא [ולפי שיטת] ר' יהודה במשנה הקודמת, (לעיל עבודה זרה יד,ב) שמתיר למכור בהמה גסה שהיא שבורה. אבל חיה גסה שלימה אסור למכור, כדרך שאסור למכור בהמה גסה. רב אשי אמר: אין צורך להעמיד במקרה מיוחד כזה, אלא סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה כלומר, אינו מסוגל לעשות מלאכה, וממילא החשש במכירה אינו קיים לגביו.

 

רשימת מקורות:

אנציקלופדית חיות הבר, כרך 2 (188-189). 
 

לעיון נוסף: 

בפורטל "הדף היומי":

מהו הקומץ ומדוע איננו משביע דווקא ארי? - "אין הקומץ משביע את הארי" (ברכות, ג ע"ב).

האם האריה הוא "מלך החיות"? - "מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור" (חגיגה, יג ע"ב).

מדוע נפילה לבור עם נחשים או עקרבים מסוכנת מנפילה לבור אריות? - "נפל לגוב אריות אין מעידין עליו" (יבמות, קכא, ע"א). 

מאפייני הטורפים - "הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס" (בבא קמא, טו ע"ב).

במה שונה דרך התזונה של האריה מטורפים אחרים? - "ארי ברשות הרבים, דרס ואכל פטור" (בבא קמא, טז ע"ב).

הסכנה המיוחדת בארי ודוב - "גם את הארי גם הדוב הכה עבדך" (בבא מציעא, קו ע"א).

מדוע נבחר דווקא האריה כדוגמא לסילוק נזק? - "האי מבריח ארי מנכסי חברו הוא" (בבא בתרא, נג ע"א).

מדוע נבחר האריה לבטא את הקשר בין הקב"ה לישראל? - "מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה" (סנהדרין, קו ע"א).

הדמיון בין ההיכל ומבנה האריה – "צר מאחוריו ורחב מלפניו, ודומה לארי" (מידות, לז ע"א).

האריה כטורף מסוכן ומאיים - "למטבל ביומא דתמניא, משום אריותא" (נדה, סז ע"ב). 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר