סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

צר מאחוריו ורחב מלפניו, ודומה לארי – אריה

 

"וההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו, ודומה לארי, שנאמר: הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד, מה ארי צר מאחוריו ורחב מלפניו, אף ההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו" (מידות, לז ע"א - פ"ד מ"ז).


שם עברי: אריה אסייני   שם באנגלית: Lion   שם מדעי: Panthera leo persica

שמות נרדפים במקורות: לביא, שחל, ליש, כפיר, גורייתא, לביאה (נקבה).


נושא מרכזי: הדמיון בין ההיכל ומבנה האריה


האריה ושמותיו הנרדפים נזכרים במקרא 166 פעמים והשם אריה עצמו מופיע כ – 90 פעמים. מספר איזכורים זה הוא פי כמה מאשר כל חיות הבר האחרות. במשנה שעיקרה הלכה האריה מוזכר רק 9 פעמים אולם בגמרא שבה מובאות סוגיות אגדה רבות הוא מוזכר 142 פעמים. עיקר האיזכורים קשורים לדימויים המתייחסים לגבורת האריה. תכונותיו העניקו לו את תואר מלך החיות בכל העמים. האריה היה נפוץ בארץ ישראל וסביבתה ואבותינו הכירו היטב את התנהגותו ואת המבנה שלו. האריה תפס מקום חשוב לא רק במסמכים כתובים אלא גם כדמות חזותית וניתן לראותו בציורי קיר, תחריטים ופסיפסים רבים (תמונות 1-2).

חקר מאובנים מלמד שהאריה היה נפוץ ברחבי אירופה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אסיה ואפריקה. הוא נעלם מרוב אירופה עד תחילת התקופה ההיסטורית ומארצות הבלקן בתקופה הרומית. עד לסוף המאה הראשונה לספירה חיו אריות ביוון. בארץ ישראל היו בעבר אריות מתת המין האסייתי והם נכחדו מרוב שטחה במאה ה – 12. במאה ה – 13 ניצוד אריה ליד מגידו. אציל בשם ברתולומי מספר בשנת 1522 כי "אריות ודובים חיים גם במדבריות הסמוכים לים כנרת. היערות והחורשות שבהר תבור מושכים הרבה חיות בר, שצידן מסב עונג רב לאצילים. שפע האריות, הדובים וחיות בר אחרות מסכן את העליה להר" (1). האריה האסייתי היה נפוץ בעירק עוד בראשית המאה ה – 19. ב – 1866 עדיין היה נפוץ בסבכי הגדות של הפרת הטורקי (בית גידול דומה לגאון הירדן) והוא נכחד שם לאחר מלחמת העולם הראשונה.

המשנה מתארת את ההיכל כמבנה שחלקו האחורי צר בהשוואה לחלקו הקדמי ובלשונה: "וההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו ודומה לארי". רע"ב (מידות, שם) התקשה להבין מדוע רוחב ההיכל צר בחלקו האחורי: "צר מאחוריו - לצד מערב, ורחב מלפניו לצד מזרח. ולא אתפרש לי האיך, שהרי מאה על מאה היה בשוה".

התשובה המקובלת לשאלה זו היא שיטת הרא"ש ורבינו שמעיה המבחינים בין רוחבו החיצוני של האולם ורוחב ההיכל. בחלקו האחורי ההיכל היה רחב 70 אמות ואילו בחלקו הקדמי (שטח האולם) רוחבו היה 100 אמות (תמונה 3) בגלל התוספת של בית החליפות. שיטה זו מהווה בסיס לרוב השרטוטים והדגמים של בית שני שאנו פוגשים היום.

לשיטת הרמב"ם בית החליפות היה בנוי לאורך כל צידו הצפוני והדרומי של ההיכל (ולא רק במקביל לאולם) ולכן גם רוחב ההיכל היה לכאורה 100 אמה ומכאן נובעת שאלת רע"ב. הרמב"ם התמודד עם שאלה זו ולכן פירש: "והיתה כללותו כלומר כל ההיכל מאה על מאה, אלא שהיו מצדדין את הבנין מעט כדי שיהא כזה צר מפאת מערב וכל שיוצא למזרח מתרחב כתבנית האריה אשר לפניו רחב יותר מאחוריו". כוונת דבריו היא, אולי, שהכותל הצפוני והדרומי לא היו מקבילים לחלוטין זה לזה אלא נבנו בנטייה מסויימת שגרמה לכך שהמבנה היה צר יותר במערב. סקירה של דעות אלו ונוספות הובאה בנספח במהדורת "שוטנשטיין".

תיאור ההיכל כצר מאחוריו ורחב מלפניו עולה בקנה אחד עם המוכר לנו ממבנה גוף האריה (תמונה 4). אחד ממאפייני המבנה של האריה הוא כתפיו החזקות המותאמות לדריסת טרף ולגרירתו. מסיבה זו חלקו הקדמי של האריה נראה מסיבי יותר מחלקו האחורי. הבדלי הרוחב מודגשים בעיקר על ידי הרעמה הקיימת רק בזכרים. סביר להניח שאכן תפקיד הרעמה ליצור אשליה של גודל ועוצמה במהלך מאבקי שליטה בין הזכרים.

המהרש"א בחידושים על המשנה (מידות, שם) משווה בין ההיכל והאריה בדרך סוד:

"וההיכל צר מאחוריו כו' שנאמר הוי אריאל אריאל וגו'. פתח מאחוריו ממקום קדוש יותר שהוא קדשי קדשים וענינו כמ"ש שתחלת ממשלת שלמה שבנה המקדש הוא היה במעלה עליונה כממשלת הלבנה במלואה ט"ו דורות מאברהם עד שלמה. ומכאן ואילך נשחתה מלכותו כלבנה זו עד ט"ו דורות בימי צדקיהו. וזהו הרמז שהיה רחב מלפניו בתחלת בנינו בימי שלמה, והיה נפחת והולך עד שהיה צר מאחוריו ונשאר ממנו מעט בסופו בכותל מערבי. ומייתי שנאמר הוי אריאל אריאל בלשון כפול שקרא הוי על חורבן ב' מקדשות ע"י מזל אריה (במסורת היהודית מתייחס מזל אריה לחודש אב). כמ"ש זה באגדת פרק הניזקין ומסיים קרית חנה דוד שבימי דוד לא היתה ירושלים אלא חנייה בעלמא עד שלמה שבנה הבית כמ"ש במגילה אל המנוחה וגו' זו ירושלים וק"ל".
 

    
 תמונה 1.  אריה מתוך פסיפס המזלות בחמת טבריה (337-286 לספה"נ)    תמונה 2.  אריה טורף צבי - מתוך פסיפס בבית המרחץ בארמון הישאם ליד יריחו (חרב בשנת 747).

 

    
תמונה 3. ההיכל  (משמאל) והאולם        שירטט:  Gal m   תמונה 4.  צילם:  yaaaay
 

 


(1) עוזי פז, סיפורי דובים, "טבע וארץ" תמוז-אב תשנ"ב, 1992, חוב' 250.

 

 

רשימת מקורות:

מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 61-63).
אנציקלופדית חיות הבר, כרך 2 (188-189).

Heinsohn, R.; C. Packer (1995). "Complex cooperative strategies in group-territorial African lions". Science 269 (5228): 1260–1262.

לעיון נוסף:

ויקיפדיה – ערך: אריה
האינציקלופדיה חיות הבר, כרך 1 (עמ' 161-207).
פורטל הדף היומי:
 





 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 




כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר