סקר
באיזה סבב של "דף יומי" אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

האי מבריח ארי מנכסי חברו הוא - אריה

 

"אמר רב אסי אמר רב יוחנן: נתן צרור והועיל, נטל צרור והועיל הרי זו חזקה. מאי נתן ומאי נטל? אילימא נתן צרור וסכר מיא מינה, נטל צרור ואפיק מיא מינה, האי מבריח ארי מנכסי חברו הוא" (בבא בתרא נ"ג ע"א).


שם עברי: אריה אסייני   שם באנגלית: Lion   שם מדעי: Panthera leo persica

שמות נרדפים במקורות: לביא, שחל, ליש, כפיר, גורייתא, לביאה (נקבה).

נושא מרכזי: מדוע נבחר דווקא האריה כדוגמא לסילוק נזק?


האריה הוא אחד מארבעת החתולים הגדולים בסוג פנתר השייך למשפחת החתוליים. הוא שני בגדלו לטיגריס וקטנים ממנו היגואר והנמר. גדלו של אריה זכר יכול לעלות על 250 ק"ג. האריות נחשבים בכל תחום תפוצתם כטורפים שבדרך כלל לא מתקיפים בני אדם אך קיימות עדויות מתועדות על אריות מסויימים שהתמחו בטריפת בני אדם. לדוגמה, בעקבות בצורת קשה בהודו בתחילת המאה החלו אריות תוקפים את תושבי המקום. אנשים ואירגוני שמירת טבע מנסים בדרך כלל (ואולי בצדק) לתת סיבות ספציפיות לכך שאריה מסויים הפך להיות טורף אדם על מנת להסיר את האשם מהמין כולו. האריות תוקפים עדרי מקנה וצאן במקומות שתחום מחייתם גובל בשטחי מרעה. אריות חיו בא"י והיו חלק מהנוף כפי שאנו לומדים מאיזכורים רבים במקרא ובספרות חז"ל והיוו גורם מאיים על האדם. אריה ושמותיו הנרדפים מופיע במקרא 166 פעמים. מספר זה עולה פי כמה על שמות טורפים אחרים. שמו של האריה מופיע פעמים רבות גם בספרות חז"ל.

בעקבות הצטמצמות השטחים הפתוחים והתפתחות כלי הנשק ושיטות צייד יעילות הלכו וקטנו אוכלוסיות האריות ובמיוחד האריה האסייני עד להכחדה מוחלטת ברוב תחומי התפוצה. אריות שרדו בשמורות ובגני חיות. בארץ ישראל נכחדו האריות האחרונים במאה ה – 12 בעת מסעי הצלב. 

לכאורה המושג מבריח ארי מנכסי חבירו נובע מכך שאריות חיו באיזור (א"י ובבל) ופגעו בעדרים יותר מטורפים אחרים. אפשרות זו נראית לא סבירה משום שמספר האריות חייב להיות בכל מקרה קטן ממספר הטורפים הקטנים והנפוצים יותר.(1) עקב כך ניתן להניח שההסתברות לנזקים על ידי אריות קטנה בהשוואה לטורפים אחרים כמו חתול ונמייה או אפילו שועלים וזאבים. מסתבר יותר שהאריה נבחר בגלל המוניטין שלו כבעל חיים חזק במיוחד, והגבורה הכרוכה בעמידה מולו, לאור הדמויים הרבים של עצמתו של האריה במקרא ולאור המתואר בנביאים על שמשון ודוד: "וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ תִּמְנָתָה וַיָּבאוּ עַד כַּרְמֵי תִמְנָתָה וְהִנֵּה כְּפִיר אֲרָיוֹת שׁאֵג לִקְרָאתוֹ: וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְדוָד וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ וְלא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ... וַיָּשָׁב מִיָּמִים לְקַחְתָּהּ וַיָּסַר לִרְאוֹת אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה וְהִנֵּה עֲדַת דְּבֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ" (שופטים י"ד ה'-ח'). כך גם בדוד: "גם את הארי וגם את הדב הכה עבדך" (שמואל א' י"ז ל"ו).

המושג "מבריח ארי" מופיע בבגמרא כטיעון לפטור מתשלומים אדם שנהנה תוך כדי נזק לממון חבירו. "נפלה לגינה ונהנית משלמת מה שנהנית: ... לא מבעיא קאמר לא מבעיא אכלה דמשלמת מה שנהנית, אבל נחבטה אימא מבריח ארי מנכסי חבירו הוא ומה שנהנית נמי לא משלם קא משמע לן. ואימא הכא נמי? מבריח ארי מנכסי חבירו מדעתו הוא, האי לאו מדעתו. אי נמי, מבריח ארי מנכסי חבירו לית ליה פסידא, האי אית ליה" (בבא קמא נ"ז ע"א). הגמ' מחלקת בין "מבריח ארי" שבו הנהנה פטור מתשלומים, לדין המשנה בבבא קמא שבו בהמה שנפלה, והזיקה פירות בנפילתה, חייבת לשלם את הנאת מניעת החבטה. ההבדל הוא בכך ש"מבריח" בחר לעשות כן מרצונו וגם לא נפסד מכך ואילו כאן, נפילת הבהמה לגינה גורמת נזק, וגם איננה לרצון בעל הגינה.

בסוגייתנו ההקשר שונה. אין מדובר במניעת נזק, אלא ברצון לבצע מעשה חזקה, על ידי פעולה מסוג "מבריח ארי". אדם הוסיף אבן (צרור) מסכר של שדה או נטל אבן על מנת למנוע מהשדה נזקי מים. לדברי הגמרא סוג זה של מעשה אין בו חזקה. מפרש רשב"ם: "האי מבריח ארי וכו' - הא למה זה דומה למשיב אבידה, דכל ישראל מצווין להציל ממון חביריהם מן ההיזק, ואין קרוי חזקה אלא דומיא דגדר ופרץ, שעושה בו בנין או כל תיקון הצריך לו לשדה, כגון משקה מים או זומר או זורע או חורש". בדברי הרשב"ם מקופלים למעשה שני הסברים המנוסחים כשני טיעונים נפרדים בדברי הראשונים להלן:
א. ר"י מיגאש: קנין מתבצע בפעולה המוכיחה בעלות, ואילו מבריח ארי, כלומר מונע נזק, מחויב בדבר בגלל מצוות השבת אבידה, ואם כן מעשיו אינם מוכיחים בעלות.
ב. רמ"ה: מחלק בין פעולה המועילה לגוף החפץ הנקנה לבין פעולה שאינה מועילה אלא רק מונעת נזק. מבריח ארי מונע נזק בלבד.

כתשובה לשאלה שהצגנו בראש דברינו, מדוע נבחר דווקא האריה כדוגמא לסילוק נזק? ייתכן והמושג "מבריח ארי מנכסי חבירו" הוא מעין "לא זו אף זו". לא רק בסכנת נזק קטנה כשהיא בספק רב, כאשר בעל הבית עצמו יכול היה להתגבר עליה בכוחות עצמו, אלא אפילו אם הסכנה וודאית באופן יחסי ובוודאי יש צורך בעזרת המבריח, גם אז בעל הבית פטור מתשלומים. הסבר זה אמנם לא קשור לדיני החזקה בסוגייתנו אך לאחר שמושג "מבריח ארי" התקבע בהקשר תשלומי נזק ניתן היה להשתמש בו, כפי שהוא, גם כאן.




אריה – צולם בספארי בר"ג


 

הרחבה


האריה מוזכר במקרא פעמים רבות בעיקר כמשל לעוצמה וכוח משום שברוב התרבויות הוא מוכתר כמלך החיות. "גור אריה יהודה מטרף בני עלית רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו (בראשית מ"ט ט'). "הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה (במדבר כ"ג כ"ד). השמות הנרדפים הרבים של האריה מציינים אולי שלבים שונים במחזור החיים. מבין חיות הבר רק האריה שימש כקישוט בבית המקדש: "וְעַל הַמִּסְגְּרוֹת אֲשֶׁר בֵּין הַשְׁלַבִּים אֲרָיוֹת בָּקָר וּכְרוּבִים וְעַל הַשְׁלַבִּים כֵּן מִמָּעַל וּמִתַּחַת לַאֲרָיוֹת וְלַבָּקָר ליוֹת מַעֲשֵׂה מוֹרָד" (מלכים א' ז' כ"ט). גבורתו של האריה מוזכרת במשנה באבות (ה' כ'): "יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר, הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר, וְקַל כַּנֶּשֶׁר, וְרָץ כַּצְּבִי, וְגִבּוֹר כָּאֲרִי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמָיִם".

 

ביולוגיה

בעבר הייתה תפוצת האריה רחבה למדי והיא כללה את אסיה ודרום אירופה ואפריקה. עם התפשטות אוכלוסיות האדם, בירוא היערות וההתפתחות טכנולוגיות הציד השונות הלכו והצטמצמו אוכלוסיות האריה ברחבי תחום תפוצתו. כיום נותרה באסיה אוכלוסייה שרידית קטנה, בת כמה מאות פרטים, המאכלסת את שמורת יער גיר בהודו. אוכלוסיה זו היא של תת-מין האסייתי. גם האריה שחי בעבר בארץ ישראל היה מתת מין זה. באפריקה נותרו אוכלוסיות שונות במספרים משמעותיים יותר בעיקר במזרח ודרום היבשת. האריות החלו להיעלם מן המזרח הקרוב לפני כאלף שנים, ומארץ ישראל בעת מסעי הצלב. באותה תקופה נעלמו האריות גם מאירופה כולה. עם גבור הסכנה למין זה הוקמו גרעיני רבייה בגני חיות רבים בעולם ונראה שלפחות במקומות אלו לא מוטל קיומם של האריות בספק.



אריה טורף צבי - מתוך פסיפס בבית המרחץ בארמון הישאם ליד יריחו (חרב בשנת  747)

בתוך המין אריה מתוארים כ – 20-30 תת מינים שחלקם כבר נכחד. ההבדלים ביניהם קטנים ולכן קיימים בין החוקרים ויכוחים ביחס למספר תת המינים. הבדל אחד בולט קיים בין תת המין האסייתי והמינים האפריקאים ביחס למעבר מכשולי מים. לאריה האסייתי אין קושי לחצות מכשולי מים בשחייה ואילו אריות אפריקה נמנעים משחייה.

אורכו של אריה בוגר כ-2.7 מטרים, גובה כתפיו כ-1.2 מטרים. הזכרים גדולים מהנקבות ונראים שונים בגלל רעמה המכסה את עורפם וכן חלק מקדמת הגוף. צבע פרוות האריות חום-צהוב, ראשם גדול וזנבם ארוך ובקצהו ציצית שיער. באצבעות הרגליים כריות שאליהן מוכנסים הטפרים כאשר הם במנוחה ונשלפים לקראת טריפה. הזכרים מתקשרים בעזרת שאגות הנשמעות במרחק רב (עד 9 ק"מ) ואילו הלביאות אינן שואגות. שיטת הציד של האריה היא מארב או התגנבות עד לקרבת הטרף ומרדף קצר יחסית. האריות אינם מהירים כטורפים אחרים כמו, למשל, הברדלס ולכן אינם יכולים להסתמך רק על מרדף ממושך. כמחצית ממזונו משיג האריה בעזרת צייד של פרסתנים גדולים כמו הגנו או גם מבעלי חיים קטנים כדוגמת הצבי. בעיתות רעב עשויים אריות לנסות את מזלם בציד של תאו. את המחצית השניה או משיג בעזרת גזילה מבעלי חיים קטנים ממנו. התנהגות זו הופכת את האריה לאוכל נבלות בנוסף להיותו טורף. ניתן לראות לעיתים קרובות אריות מגיעים בריצה לברדלס העסוק בנסיון לנגוס בטרף שזה עתה ניצוד ומבריחים אותו.

האריות חיים בלהקה בעלת מדרג חברתי ברור. בניגוד לתדמית המקובלת שבה האריה הוא "מלך החיות" הרי שמחקרים מלמדים שלמעשה הזכרים הם "אורחים לרגע" למספר שנים מועט ואילו הלביאות הן בעלות הנחלה. מספר קטן של זכרים שאינם קרובי משפחה של חברי הלהקה מגיעים מנחלות אחרות או מחיי נידודים ומשתלטים על הלהקה לאחר מאבק עם הזכרים המקומיים. בהרבה מקרים מלווה ההשתלטות בהרג הגורים שאינם יכולים לדאוג לעצמם. הזכרים מצליחים להחזיק בנחלה מספר מועט של שנים (2-3) עד לסילוקם. הזכרים הנולדים בתוך הלהקה מגורשים לאחר שהם מגיעים לבגרות ומצטרפים לחבורות נודדות עד שמצליחים בתורם להשתלט על להקה אחרת. שיטת ניהול זו מבטיחה מגוון תורשתי גבוה בלהקה משום שהזכרים השליטים אינם קרובי משפחה. תפקידם העיקרי של הזכרים בנוסף להפרייה הוא להגן על הלהקה מפני טורפים או השתלטות זכרים זרים. בניגוד למה שהיה מקובל לומר בעבר שהאריות הזכרים אינם משתתפים בציד היום ידוע שהם נוטלים חלק בציד המתבצע בלילה. עובדה זו לא הייתה ידועה כאשר התצפיות נערכו אך ורק ביום. כמו כן הזכרים משתתפים בציד של בעלי חיים גדולים כדוגמת התאו. המבנה החברתי הלהקתי של האריות יוצא דופן בין הטורפים הגדולים שכולם יחידאים. הוא נראה לכאורה לא הגיוני משום שגם אם יש יתרון בלהקה בציד בעלי חיים גדולים הרי ששכרם יוצא בהפסדם משום שיש צורך להתחלק בטרף. מחקרים רבים ניסו לבדוק את המשמעות האקולוגית של תופעה זו. היום מקובל לטעון שהיתרון העיקרי הוא ההגנה מפני זכרים פולשים.

אריות היו מחיות הבר הראשונות שאולפו על ידי האדם. בעבר היו מצויים בארמונות מלכים וגודלו גם במקדשים. בימינו משמשים האריות כאטרקציה בקרקסים. הרושם העז הנוצר מגדלו, כוחו ושאגתו של האריה הביאו לכך שהוא שימש כסמל בהקשרים רבים. הוא מופיע בפסיפסים וציורי קיר בבתי כנסת (ובבתי פולחן של דתות אחרות), דמות גלגל המזלות, האריה השואג בתל חי, האנדרטה לזכר דב גרונר ועוד.

 

האריה בתלמוד

"משנה: חמשה תמין וחמשה מועדין ... והאדם הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין. רבי אלעזר אומר בזמן שהן בני תרבות אינן מועדין" (בבא קמא ט"ו ע"ב). ממשנה זו ניתן ללמוד על אופיו התוקפני של האריה המועד לטרוף. יחד עם זאת ניתן לראות שאריות היו בין בעלי החיים שהאדם אילף ובמקרה כזה הם אינם מסוכנים ומועדים לטרוף.

"רועה שהיה רועה והניח עדרו ובא לעיר בא זאב וטרף ובא ארי ודרס אין אומדים אילו היה שם היה מציל אלא אומדין אותו אם יכול להציל חייב ואם לאו פטור. מאי לאו דעל בעידנא דעיילי אינשי? לא דעל בעידנא דלא עיילי אינשי. אי הכי אמאי פטור? תחילתו בפשיעה וסופו באונס חייב. דשמע קל אריה ועל. אי הכי אומדין אותו, מאי הוה ליה למעבד? היה לו לקדם ברועים ובמקלות ... הארי הדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו אונס אימתי בזמן שבאו מאליהן אבל הוליכן למקום גדודי חיה ולסטים אינו אונס" (בבא מציעא צ"ג ע"ב).

פירוש רש"י: "ארי ודרס - ארי דרכו לדרוס הבהמה במקום שמוצאה, ודרך זאב לטורפה חיה ולהוליכה במקום שהוא בטוח, ושם הורגה". יש כאן התייחסות לאופן הציד של האריה. מתוך תצפיות בשיטות הציד של האריות נראה שלרוב הם חונקים את הטרף אך לעיתים מעוצמת המכה של הרגליים הקדמיות נשברת מפרקת החיה הניצודה. בשתי הצורות הטרף נאכל במקום או נגרר לאחר שהוא מת.
יש בסוגייה התייחסות לעוצמת השאגה של האריה שיש בה כדי להפחיד ולגרום למנוסתו של הרועה. אולי לזו כוונת הגמרא בברכות (ג' ע"א): "ועל כל משמר ומשמר יושב הקב"ה ושואג כארי". יש כאן ביטוי לעוצמת הצער של השכינה על החורבן בעזרת דימוי לשאגת האריה שהיא בעוצמה הרבה ביותר מבין בעלי החיים.

"משנה: אין מוכרין להם דובין ואריות וכל דבר שיש בו נזק לרבים ... תנן: אין מוכרין להן דובין ואריות ולא כל דבר שיש בו נזק לרבים. טעמא דאית ביה נזק לרבים, הא לית ביה נזק לרבים שרי. אמר רבה בר עולא: בארי שבור ואליבא דרבי יהודה. רב אשי אמר: סתם ארי שבור הוא אצל מלאכה" (עבודה זרה ט"ז ע"א). כפי שראינו כבר במסכת בבא קמא אריות מאולפים לא נחשבו מסוכנים. מפרש כאן רש"י: "הא - ארי דלית ביה ניזקא, כגון ארי תרבות, שרי וכו'. מדברי הגמרא עולה שאמנם האריות אולפו אך למטרות שאינן עבודה. בדברי רש"י: "רב אשי אמר - אפילו תימא בארי שלם ומתניתין ר' יהודה היא דשרי בשבורה. וכל אריות שבורין הן אצל מלאכה, דארי לאו בר מלאכה הוא. אבל רבנן דאסרי בשבורה אסרי נמי בארי ור' יהודה נמי בשאר חיה גסה כגון ערוד דטחני בהו ריחיא כדלקמן מודה דאין מוכרין". ניתן לראות שבניגוד לערוד הראוי לטחינה באריה אי אפשר להשתמש למטרה זו.

"תנו רבנן תרנגולת לעשרים ואחד יום וכנגדה באילן לוז כלב לחמשים יום וכנגדו באילן תאינה ... הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והפיל והקוף והקיפוף לשלש שנים וכנגדן באילן וכו'" (בכורות ח' ע"א).


 


 

(1) באקולוגיה מקובל לתאר את היחסים בין הביומסה (משקל החומר הביולוגי) של המינים השונים בחברה בשיווי משקל כפירמידה. בגלל איבוד אנרגיה במעבר בשרשרת המזון בתוך החברה הביומסה של הצמחים צריכה להיות הגדולה ביותר (בסיס הפירמידה) וככל שאנו מטפסים למעלה אל אוכלי העשב ולאחר מכן לטורפים כמות הביומסה יורדת בהדרגה. טורפי העל נמצאים בראש הפירמידה לכן כמותם היא הקטנה ביותר. באופן אחר ניתן לנסח זאת כך: בחברה לא יכולים להתקיים אריות רבים מדי משום שהם יכחדו בגלל מחסור במזון.


 

 

רשימת מקורות:


מנחם דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 61-63)


Wikipedia: Lion

Heinsohn, R.; C. Packer (1995). "Complex cooperative strategies in group-territorial African lions". Science 269 (5228): 1260–1262.
 

לעיון נוסף:

ויקיפדיה – ערך: אריה
האינציקלופדיה חיות הבר, כרך 1 (עמ' 161-207).
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 


כתב: ד"ר משה רענן    © כל הזכויות שמורות

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

 



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר