טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
האי מבריח ארי מנכסי חברו הוא - אריה
"אמר רב אסי אמר רב יוחנן: נתן צרור והועיל, נטל צרור והועיל הרי זו חזקה. מאי נתן ומאי נטל? אילימא נתן צרור וסכר מיא מינה, נטל צרור ואפיק מיא מינה, האי מבריח ארי מנכסי חברו הוא" (בבא בתרא, נג ע"א).
שם עברי: אריה אסייני שם באנגלית: Lion שם מדעי: Panthera leo persica
שמות נרדפים במקורות: לביא, שחל, ליש, כפיר, גורייתא, לביאה (נקבה).
נושא מרכזי: מדוע נבחר דווקא האריה כדוגמא לסילוק נזק?
לנושאים נוספים העוסקים באריה - הקש\י כאן.
האריה הוא אחד מארבעת החתולים הגדולים בסוג פנתר השייך למשפחת החתוליים. הוא שני בגדלו לטיגריס וקטנים ממנו היגואר והנמר. גדלו של אריה זכר יכול לעלות על 250 ק"ג. האריות נחשבים בכל תחום תפוצתם כטורפים שבדרך כלל לא מתקיפים בני אדם אך קיימות עדויות מתועדות על אריות מסויימים שהתמחו בטריפת בני אדם. לדוגמה, בעקבות בצורת קשה בהודו בתחילת המאה החלו אריות תוקפים את תושבי המקום. אנשים ואירגוני שמירת טבע מנסים בדרך כלל (ואולי בצדק) לתת סיבות ספציפיות לכך שאריה מסויים הפך להיות טורף אדם על מנת להסיר את האשם מהמין כולו. האריות תוקפים עדרי מקנה וצאן במקומות שתחום מחייתם גובל בשטחי מרעה. אריות חיו בא"י והיו חלק מהנוף כפי שאנו לומדים מאיזכורים רבים במקרא ובספרות חז"ל והיוו גורם מאיים על האדם. אריה ושמותיו הנרדפים מופיע במקרא 166 פעמים. מספר זה עולה פי כמה על שמות טורפים אחרים. שמו של האריה מופיע פעמים רבות גם בספרות חז"ל.
בעקבות הצטמצמות השטחים הפתוחים והתפתחות כלי הנשק ושיטות צייד יעילות הלכו וקטנו אוכלוסיות האריות ובמיוחד האריה האסייני עד להכחדה מוחלטת ברוב תחומי התפוצה. אריות שרדו בשמורות ובגני חיות. בארץ ישראל נכחדו האריות האחרונים במאה ה – 12 בעת מסעי הצלב.
לכאורה המושג מבריח ארי מנכסי חבירו נובע מכך שאריות חיו באיזור (א"י ובבל) ופגעו בעדרים יותר מטורפים אחרים. אפשרות זו נראית לא סבירה משום שמספר האריות חייב להיות בכל מקרה קטן ממספר הטורפים הקטנים והנפוצים יותר.(1) עקב כך ניתן להניח שההסתברות לנזקים על ידי אריות קטנה בהשוואה לטורפים אחרים כמו חתול ונמייה או אפילו שועלים וזאבים. מסתבר יותר שהאריה נבחר בגלל המוניטין שלו כבעל חיים חזק במיוחד, והגבורה הכרוכה בעמידה מולו, לאור הדמויים הרבים של עצמתו של האריה במקרא ולאור המתואר בנביאים על שמשון ודוד: "וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן וְאָבִיו וְאִמּוֹ תִּמְנָתָה וַיָּבאוּ עַד כַּרְמֵי תִמְנָתָה וְהִנֵּה כְּפִיר אֲרָיוֹת שׁאֵג לִקְרָאתוֹ: וַתִּצְלַח עָלָיו רוּחַ יְדוָד וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי וּמְאוּמָה אֵין בְּיָדוֹ וְלא הִגִּיד לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ... וַיָּשָׁב מִיָּמִים לְקַחְתָּהּ וַיָּסַר לִרְאוֹת אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה וְהִנֵּה עֲדַת דְּבֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ" (שופטים י"ד ה'-ח'). כך גם בדוד: "גם את הארי וגם את הדב הכה עבדך" (שמואל א' י"ז ל"ו).
המושג "מבריח ארי" מופיע בבגמרא כטיעון לפטור מתשלומים אדם שנהנה תוך כדי נזק לממון חבירו. "נפלה לגינה ונהנית משלמת מה שנהנית: ... לא מבעיא קאמר לא מבעיא אכלה דמשלמת מה שנהנית, אבל נחבטה אימא מבריח ארי מנכסי חבירו הוא ומה שנהנית נמי לא משלם קא משמע לן. ואימא הכא נמי? מבריח ארי מנכסי חבירו מדעתו הוא, האי לאו מדעתו. אי נמי, מבריח ארי מנכסי חבירו לית ליה פסידא, האי אית ליה" (בבא קמא נ"ז ע"א). הגמ' מחלקת בין "מבריח ארי" שבו הנהנה פטור מתשלומים, לדין המשנה בבבא קמא שבו בהמה שנפלה, והזיקה פירות בנפילתה, חייבת לשלם את הנאת מניעת החבטה. ההבדל הוא בכך ש"מבריח" בחר לעשות כן מרצונו וגם לא נפסד מכך ואילו כאן, נפילת הבהמה לגינה גורמת נזק, וגם איננה לרצון בעל הגינה.
בסוגייתנו ההקשר שונה. אין מדובר במניעת נזק, אלא ברצון לבצע מעשה חזקה, על ידי פעולה מסוג "מבריח ארי". אדם הוסיף אבן (צרור) מסכר של שדה או נטל אבן על מנת למנוע מהשדה נזקי מים. לדברי הגמרא סוג זה של מעשה אין בו חזקה. מפרש רשב"ם: "האי מבריח ארי וכו' - הא למה זה דומה למשיב אבידה, דכל ישראל מצווין להציל ממון חביריהם מן ההיזק, ואין קרוי חזקה אלא דומיא דגדר ופרץ, שעושה בו בנין או כל תיקון הצריך לו לשדה, כגון משקה מים או זומר או זורע או חורש". בדברי הרשב"ם מקופלים למעשה שני הסברים המנוסחים כשני טיעונים נפרדים בדברי הראשונים להלן:
א. ר"י מיגאש: קנין מתבצע בפעולה המוכיחה בעלות, ואילו מבריח ארי, כלומר מונע נזק, מחויב בדבר בגלל מצוות השבת אבידה, ואם כן מעשיו אינם מוכיחים בעלות.
ב. רמ"ה: מחלק בין פעולה המועילה לגוף החפץ הנקנה לבין פעולה שאינה מועילה אלא רק מונעת נזק. מבריח ארי מונע נזק בלבד.
כתשובה לשאלה שהצגנו בראש דברינו, מדוע נבחר דווקא האריה כדוגמא לסילוק נזק? ייתכן והמושג "מבריח ארי מנכסי חבירו" הוא מעין "לא זו אף זו". לא רק בסכנת נזק קטנה כשהיא בספק רב, כאשר בעל הבית עצמו יכול היה להתגבר עליה בכוחות עצמו, אלא אפילו אם הסכנה וודאית באופן יחסי ובוודאי יש צורך בעזרת המבריח, גם אז בעל הבית פטור מתשלומים. הסבר זה אמנם לא קשור לדיני החזקה בסוגייתנו אך לאחר שמושג "מבריח ארי" התקבע בהקשר תשלומי נזק ניתן היה להשתמש בו, כפי שהוא, גם כאן.
 |
|
 |
|
תמונה 1. אריה מתוך פסיפס המזלות בחמת טבריה (337-286 לספה"נ) |
|
תמונה 2. אריה טורף צבי - מתוך פסיפס בבית המרחץ בארמון הישאם ליד יריחו (חרב בשנת 747). |
(1) באקולוגיה מקובל לתאר את היחסים בין הביומסה (משקל החומר הביולוגי) של המינים השונים בחברה בשיווי משקל כפירמידה. בגלל איבוד אנרגיה במעבר בשרשרת המזון בתוך החברה הביומסה של הצמחים צריכה להיות הגדולה ביותר (בסיס הפירמידה) וככל שאנו מטפסים למעלה אל אוכלי העשב ולאחר מכן לטורפים כמות הביומסה יורדת בהדרגה. טורפי העל נמצאים בראש הפירמידה לכן כמותם היא הקטנה ביותר. באופן אחר ניתן לנסח זאת כך: בחברה לא יכולים להתקיים אריות רבים מדי משום שהם יכחדו בגלל מחסור במזון.
רשימת מקורות:
מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 61-63)
Wikipedia: Lion
Heinsohn, R.; C. Packer (1995). "Complex cooperative strategies in group-territorial African lions". Science 269 (5228): 1260–1262.
לעיון נוסף:
ויקיפדיה – ערך: אריה
האנציקלופדיה חיות הבר, כרך 1 (עמ' 161-207).
בפורטל "הדף היומי":
מהו הקומץ ומדוע איננו משביע דווקא ארי? - "אין הקומץ משביע את הארי" (ברכות, ג ע"ב).
האם האריה הוא "מלך החיות"? - "מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור" (חגיגה, יג ע"ב).
מדוע נפילה לבור עם נחשים או עקרבים מסוכנת מנפילה לבור אריות? - "נפל לגוב אריות אין מעידין עליו" (יבמות, קכא, ע"א).
א. האריות – תאור כללי ב. מעמד אריות מאולפים - "האדם הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין" (בבא קמא, טו ע"ב).
מאפייני הטורפים - "הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס" (בבא קמא, טו ע"ב)
במה שונה דרך התזונה של האריה מטורפים אחרים? - "ארי ברשות הרבים, דרס ואכל פטור" (בבא קמא, טז ע"ב).
הסכנה המיוחדת בארי ודוב - "גם את הארי גם הדוב הכה עבדך" (בבא מציעא, קו ע"א).
מדוע נבחר האריה לבטא את הקשר בין הקב"ה לישראל? – "מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה" (סנהדרין, קו ע"א).
הדמיון בין ההיכל ומבנה האריה – "צר מאחוריו ורחב מלפניו, ודומה לארי" (מידות, לז ע"א).
האריה כטורף מסוכן ומאיים – "למטבל ביומא דתמניא, משום אריותא" (נדה, סז ע"ב).
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
.JPG)
.jpg)