טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
נפל לגוב אריות אין מעידין עליו – אריה
"תנו רבנן: נפל לגוב אריות אין מעידין עליו, לחפורה מלאה נחשים ועקרבים מעידין עליו; רבי יהודה בן בתירא אומר: אף לחפורה מלאה נחשים ועקרבים אין מעידין עליו, חיישינן שמא חבר הוא. ותנא קמא? אגב איצצא מזקי ליה" (יבמות, קכא ע"א).
פירוש: תָּנוּ רַבָּנַן [שנו חכמים]: נָפַל אדם לְתוך גּוֹב אֲרָיוֹת אֵין מְעִידִין עָלָיו שמת, שמא לא הרגוהו האריות. נפל לַחֲפוּרָה (בור) מְלֵאָה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים מְעִידִין עָלָיו, שלא ייתכן שלא נשכוהו ועקצוהו למוות. ר' יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: אַף לַחֲפוּרָה מְלֵאָה נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים אֵין מְעִידִין עָלָיו, כי חָיְישִׁינַן [חוששים אנו] שֶׁמָּא חַבָּר הוּא, שיודע קסם או תחבולה לגרום שלא יזיקוהו השרצים. וְהתַּנָּא קַמָּא [הראשון] סבור שאין חוששים לכך, כי אַגַּב אִיצְצָא [הדוחק] שהוא נופל עליהם מַזְקֵי לֵיהּ [יזיקו לו] גם אם כרגיל יכול להשתלט עליהם (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: אריה אסייני שם באנגלית: Lion שם מדעי: Panthera leo persica
שמות נרדפים במקורות: לביא, שחל, ליש, כפיר, גורייתא, לביאה (נקבה).
נושא מרכזי: מדוע נפילה לבור עם נחשים או עקרבים מסוכנת מנפילה לבור אריות?
לנושאים נוספים העוסקים באריה - הקש\י כאן.
הסיבה שבגללה אין מעידים על מותו של אדם שנפל לגוב אריות אינה מפורשת בברייתא אך היא מופיעה ברש"י (ברכות, לג ע"א): "אין מעידין עליו - לומר לאשתו: מת בעליך, להתירה לינשא, פעמים שאין האריות רעבים ואין אוכלין אותו". לקביעה שאריות הורגים רק לצורך אכילה יש בסיס עובדתי המתבטא בהתנהגות טרפם ובעיקר מעלי גרה שונים. תופעה מפורסמת מאד היא התנהגותם השלווה של מעלי הגרה הרועים בסמוך ללהקת אריות לאחר שהללו סיימו סעודה דשנה. התנהגות הטורפים השבעים כוללת בתוכה מרכיבים שונים וביניהם אותות המפורשים באופן אינסטינקטיבי על ידי מעלי הגרה כ"צפירת הרגעה".
לעובדה שטורפים גדולים בכלל ואריות בפרט צדים רק כאשר הם רעבים תרומה חשובה לקיומן של תופעות התנהגותיות הקיימות בבעלי החיים המשמשים להם כטרף. אחת ההתנהגויות נקראת "השבעת הטורף" (predator satiation) והיא משמשת כאמצעי להפחתת לחץ הטריפה. הכוונה לתופעה שבה מקיים מין נטרף אוכלוסיות בצפיפות גבוהה. קיומן של אוכלוסיות צפופות מקטין את ההסתברות של הפרט הבודד להטרף. כאשר הטורפים מוצפים בטרף הם יכולים לצרוך רק כמות מוגבלת וכך הסיכויים לשאר הפרטים לשרוד גדולה יותר. תופעה זו קיימת במגוון גדול של יצורים החל בצמחים ועד חרקים, דגים ועד מעלי גרה גדולים. "השבעת הטורף" נחשבת לסוג של מקלט מפני טורפים.
לאור העובדה שטורפים אינם מבזבזים אנרגיה לשוא מתעוררת השאלה מדוע נחשים ועקרבים שונים מאשר אריות ומדוע לא ניתן לטעון גם לגביהם שמא לא היו רעבים. שאלה זו עמדה כנראה לפני המאירי (יבמות, שם):
"ראוהו שנפל לגוב אריות רצה לומר שאינו מלא אין מעידין עליו שמאחר שאינו מלא המקום רחב להם ואינו נופל עליהם ושמא באותה שעה אינם רעבים ועד שלא הזיקוהו עלה או העלוהו. והוא הדין לחפירה שיש בה נחשים ועקרבים אם המקום רחב להם שם. אבל אם נפל לחפירה מלאה נחשים ועקרבים ומאחר שהיא מלאה הרי הוא נופל עליהם, והילכך מעידין עליו אף על פי שלא שהו שם. שאף לכשתאמר שמא אינם רעבים אגב איצצא מזקי, רצה לומר על ידי הדוחק שהוא דוחק בנפילתו. והוא הדין לבור מלא אריות עד שנופל עליהם אלא שסתם אריות עומדים במקום רחב וסתם נחשים ועקרבים מתכנסים במקום צר".
על פי המאירי אכן נחשים ועקרבים אינם שונים בהתנהגות הטריפה מאריות וההבדל הוא רק במקום שבו הם נמצאים. יש להעיר שלפחות על פי רש"י (ברכות, שם) נחשים ועקרבים אינם יכולים לדור בכפיפה אחת: "נחשים ועקרבים - או זה או זה, מעידים עליו שמת, אלמא: מועד הנחש לישוך".
דיון מעניין בהקשר זה מופיע ב"דף על הדף" (יבמות, שם):
"הנה כשרצה ראובן להציל יוסף ממות אמר לאחיו (בראשית לז, כב): אל תשפכו דם השליכו אותו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אותו מידם. והקשו המפרשים: איזו הצלה היא זו, והלא הבור היה מלא בנחשים ועקרבים, כפי שכתב רש"י על הפסוק (לז, כד) "והבור ריק אין בו מים" - "אבל נחשים ועקרבים יש בו"? מתרץ על כך האור החיים: אדם, שהוא בעל בחירה, יכול להרוג את חברו אף אם לא נגזר על חברו שימות, מה שאין כן נחשים ועקרבים אינם יכולים להרוג אדם שלא נגזר עליו שימות, ועל כן אמר ראובן לאחיו: "אל תשפכו דם, השליכו אותו אל הבור... ויד אל תשלחו בו. למען הציל אותו מידם".
וקשה: הלא במסכת יבמות (קכא, א) שנינו, כי אדם שנפל לבור מלא נחשים ועקרבים, מעידים עליו שמת, ומתירים את אשתו להנשא על סמך עדות זו. ואם אכן נחשים ועקרבים אינם יכולים להרוג אדם שלא נגזר עליו שימות, כיצד מתירים אשה להנשא על סמך עדות זו, והלא יתכן שלא נגזר משמים על אדם זה שימות ואז אין הנחשים והעקרבים יכולים להורגו? ותירץ בזה הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א: הגמרא במסכת יבמות מדברת באדם שנפל על הנחשים והעקרבים הנמצאים בבור, ובאופן זה, הנחשים והעקרבים, מחמת ההתגרות בהם, ממיתים גם אם לא נגזר עליו שימות, ולכן מתירין את אשתו להנשא על סמך עדות זו.
עוד יש לתרץ: יש לחלק בין אדם שנפל מאליו לבור מלא נחשים, לבין מי ששמו אותו בבור שכזה. ואכן מי שבני אדם שמו אותו בבור מלא נחשים כיוסף, אין הנחשים והעקרבים יכולים להורגו, אם לא נגזר עליו מיתה. מה שאין כן אדם שנפל לבור, מעצם נפילתו לבור מלא נחשים, מתברר שנגזר עליו מיתה בידי שמים, ושוב ודאי שהנחשים והעקרבים הרגוהו, ולכך אפשר להעיד עליו שמת.
עוד יש לתרץ: יש לחלק בין בור קטן מלא בנחשים ועקרבים, לבין בור רחב שאין בו כל כך הרבה נחשים. חילוק זה מתברר על פי דברי "המאירי" במסכת יבמות (שם), הסובר שאם אדם נופל לבור רחב שיש בו נחשים ועקרבים, אין מעידין עליו שמת, שמאחר ויש מקום רחב גם לאדם וגם לנחשים, אין נפילת האדם לבור מפריעה לנחשים, ולכך אין זה ודאי שהם נשכו את האדם והמיתוהו. ורק בבור קטן וצפוף בנחשים, שנפילת האדם לשם מפריעה להם בחייהם, או אז יש ודאות שהאדם ננשך על ידי הנחשים ומת.
מעתה: יתכן שראובן ביקש להוריד את יוסף לבור רחב עם מיעוט נחשים ועקרבים, ושוב אין זו מיתה ודאית, ואפשר שיוסף ימשיך לחיות - לפחות על פי תכניתו של ראובן - עד שהוא יבוא להצילו תוך זמן קצר (ספר מרפסין איגרא על בראשית ע' רמג - ד). ועיין שם ברמב"ן (פ' וישב) שמה שהשליכו השבטים יוסף לבור, אף על פי שהיו בו נחשים ועקרבים, צ"ל שהם היו מוסתרים בתוך חורים ונקיקים שבכתלי הבור. או שהבור היה עמוק, והם לא ראו הנחשים והעקרבים שרוחשים בתחתית הבור".
 |
|
 |
|
תמונה 1. אריה מתוך פסיפס המזלות בחמת טבריה (337-286 לספה"נ) |
|
תמונה 2. אריה טורף צבי - מתוך פסיפס בבית המרחץ בארמון הישאם ליד יריחו (חרב בשנת 747). |
לעיון נוסף:
פורטל "הדף היומי":
מהו הקומץ ומדוע איננו משביע דווקא ארי? - "אין הקומץ משביע את הארי" (ברכות, ג ע"ב).
האם האריה הוא "מלך החיות"? - "מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור" (חגיגה, יג ע"ב).
א. האריות – תאור כללי ב. מעמד אריות מאולפים - "האדם הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין" (בבא קמא, טו ע"ב).
מאפייני הטורפים - "הזאב והארי הדוב והנמר והברדלס" (בבא קמא, טו ע"ב)
במה שונה דרך התזונה של האריה מטורפים אחרים? - "ארי ברשות הרבים, דרס ואכל פטור" (בבא קמא, טז ע"ב).
הסכנה המיוחדת בארי ודוב - "גם את הארי גם הדוב הכה עבדך" (בבא מציעא, קו ע"א).
מדוע נבחר דווקא האריה כדוגמא לסילוק נזק? - "האי מבריח ארי מנכסי חברו הוא" (בבא בתרא, נג ע"א)
מדוע נבחר האריה לבטא את הקשר בין הקב"ה לישראל? – "מי מטיל כסותו בין לביא ללביאה" (סנהדרין, קו ע"א).
הדמיון בין ההיכל ומבנה האריה – "צר מאחוריו ורחב מלפניו, ודומה לארי" (מידות, לז ע"א).
האריה כטורף מסוכן ומאיים – "למטבל ביומא דתמניא, משום אריותא" (נדה, סז ע"ב).
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
.JPG)
.jpg)