תָּפַח III = טָפַח II, to drip, be moist. Tosef. Shebi. II, 14, v. תָּפַח I. B. Mets. 59ᵇ Ms. R. 2, v. טָפַח II.—Part. pass. תָּפוּחַ a) decaying. Sabb. 128ᵇ top בשר ת׳ spoiled meat (Ms. M. תפל, v. Rabb. D. S. a. l. note).—b) languishing, faint (from starvation). Snh. 63ᵇ מצא תינוק שהיה ת׳ ומוטל באשפה he found a child that was faint and lying prostrated on a dunghill; Sifra B’ḥuck. Par. 2, ch. VI מצא אחד ת׳ ומוטל ברעב (insert תינוק); ib. שהיה מחזר על כל טְפוּחֵי רעב; Snh. l. c. תְּפוּחֵי he (Elijah) went around visiting all those languishing from starvation; Yalk. Lev. 675; a. e.