רַטִּיב, (רְטַב) moist, succulent, fresh, green. Targ. Job VIII, 16. Targ. Ez. XVII, 24. Ib. XXI, 3.—Gitt. 69ᵇ, v. אִיצָא I.—Pl. רַטִּיבִין, רְ׳. Targ. Num. VI, 3. Targ. Is. VI, 13; a. fr.—Fem. רטִּיבָא, רְטִ׳. Gitt. l. c., v. סִיסִין I; a. e.—Pl. רַטִּיבַן. Targ. O. Gen. XXX, 37 ed. Berl. (oth. ed. בִין …).