רְטַב I ch. same; v. רַטִּיב
    Af. - אַרְטִב to moisten, give sap to. Targ. Y. Deut. XXVIII, 23.
    Ithpe. - אִרְטִיב, אִירְטַב to be green, moist. Targ. Y. II, Ex. III, 2 מִרְטִיב (some ed. מֵרְ׳). Ib. 3 (ed. Vien. מַרְטִיב Af.).—Succ. 53ᵇ כמה דמידלי טפי מִירְטַב עלמא (differ. in Ms. M., v. Rabb. D. S. a. l. note) the higher the waters of the deep rise, the more is vegetation moistened.