מַרְגָּלִיתָא, Targ. Y. Ex. XXVIII, 10; a. fr.—Y. Dem. I, 22ᵃ top מרגלי מן דמלכא a jewel out of the crown of the King. Esth. R. to I, 6, v. דּוּרָא II. Y. Keth. XII, 35ᵇ; Y. Kil. IX, 32ᶜ bot. אנא מובד מַרְגְּלִיתִי וכ׳ I am to give up my pearl (soul) in an unclean land; a. fr.—Lam. R. to I, 9 דא מ׳ this precious idea (cmp. חוֹמֶר II); a. e.—Pl. מַרְגַּלְיָיתָא, מַרְגַּלְיָין. Targ. Y. Ex. XXVIII, 9; 11. Targ. Is. LIV, 12 מַרְגְּלִין (prob. to be read … גַּלְיָן). Targ. Ez. XXVII, 16 ed. Lag. (ed. Wil. … לִין); a. fr.