מָרַד II, (v. preced., cmp. יָרד) to run, discharge matter; to be sore, inflamed. Ab. Zar. 28ᵇ; Y. ib. II, 40ᵈ top עין שמָרְדָה an inflamed eye (comment.: ‘which rebels’, i.e. threatens to burst out of its socket).—Sifra Thazr., Neg., Par. 3, ch. IV שחין המוֹרֵד ומכוה המוֹרֶדֶת a running (open) wound from contusion or from a burn; Neg. VI, 8; VIII, 5 השחין המכוה והקדח המוֹרְדִין (not והמורדין) running wounds from contusion, burn or inflammation; Tosef. ib. III, 10 השחין והמכוה והקרח והמירין ed. Zuck. (Var. והמידק, corr. acc.; v. R. S. to Neg. l. c.; R. S. to Neg. VI, 8 quotes a Var. מורר׳, v. R. S. to Par. IX, 2; v. מוֹרִיר). Sifra l. c., Par. 4, ch. VII מורדת; Y. Pes. VII, 34ᵃ bot. מגרדת (corr. acc.); a. fr.