חִיוָּר, חִיוַּר, חִיוְרָא, (חַוָּר, חַוָּור) m. (חֲוַר) 1) white. Targ. Gen. XXX, 35; a. fr.—B. Mets. 58ᵇ דאזיל … ואתי ח׳ the red color (of the face) disappears, and the white takes its place; a. fr.—Pl. חִיוְּרִין, חִוָּרִין, חִיוְּרֵי. Targ. Zech. VI, 3 (ed. Wil. חַוָּ׳); a. fr.—Ber. 28ᵃ, v. חַצְבָּא; a. fr.—Fem. חִיוָּרָא, חִיוָּו׳, חִיוַּרְתָּא. Targ. Y. Lev. XIII, 4 (ed. Berl. חַוְרָא); a. fr.—(As a noun) white skin, white spot &c. Targ. Y. Lev. XXII, 22.—Gitt. 68ᵃ ח׳ באוכמתא a white spot on a dark skin, v. אוּכָּם. Ib. 56ᵃ חיורתא (Ar. חִיוָּרִיתָא) white flour, v. גּוּשְׁקְרָא; a. fr.—Pl. חִוְּרָן, חַוְּ׳, חִיוְורַן, חִיוָּורָתָא, חִוָּו׳. Targ. Lev. XIII, 38, sq.—Ber. 28ᵃ לית לך ח׳ thou hast no gray hair (art too young for the office); v. דָּרָא I. Sabb. 110ᵃ top תליסר חמרי ח׳ thirteen white she-asses. Ḥull. 7ᵇ; Yoma 49ᵃ דח׳ (ריש) כרעייהו when their legs are white; a. fr. [Snh. 98ᵃ חיור גוני, v. הֲזָר.]—[Pes. 42ᵇ מיא דחיורי, v. חִיזְרָא II.] —2) leprous, leper, white-spotted (from disease), blanched. Targ. O. Ex. IV, 6 (Y. ed. Amst. מְהַוְּורָא, h. text מצרעת).—Gitt. 68ᵃ טעמא דח׳ the taste of a leprous (white-spotted) animal. Snh. 98ᵇ ח׳ דבי רבי שמו the name of the Messiah is ‘the leper of the house of Rabbi’; a. fr. [חמר חיור יין, v. חִיוַּרְיַיִן.]