חֵיוָא, = h. חַיָּה I, animal, mostly collect. beasts. Targ. Y. Gen. XXXVII, 2. Targ. Gen. I, 25; a. fr.—Yeb. 121ᵇ ושדי לחֵיוָאִי and cast it before my cattle; Snh. 74ᵇ לחֵיוְתָא (ed. Sonc. לחֵיוְתָאִי); a. fr.—Pl. חֵיוָון, חֵיוָאן. Targ. Y. Gen. XXV, 27.—Koh. R. to XI, 2 תרין ח׳ דנור two animals of fire (M. K. חִוְיָן serpents). Ib. חֵיוָן.—(Masc. pl.) חֵיוֵי. Ḥull. 43ᵇ, a. e. ח׳ ברייתא, v. בָּרָאָה.—V. חֵיוְתָא