חֵיוְתָא, חֵיוְו׳ f. (preced.) 1) = חֵיוָא. Targ. Y. Gen. IX, 5 חַיּוּתָא. Targ. Is. XXXVIII, 13.—Snh. 74ᵇ, v. חֵיוָא. B. Mets. 5ᵃ. Ib. 93ᵃ. B. Bath. 29ᵇ אוקומי בה ח׳ to place cattle there for grazing. Lev. R. s. 13; Cant. R. to III, 4, v. מְכֵי.—Pl. חֵיוָתָא, constr. חֵיוַות; חֵיוָון, v. חֵיוָא. —2) (v. preced.) living, provision.—Pl. חֵיוָותָא. Targ. Y. Num. XXXV, 11 בתי ח׳ ed. pr. (ed. חיזותא, corr. acc.) deposits of breadstuff (v. מִחְיָה).