תְּכֵל, תְּכֵיל, תְּכוֹל 1) = h. = h. שָׁכֹל, to be bereft, childless. Targ. O. Gen. XLIII, 14 תְּכוֹלִית תכולית ed. Berl. (ed. Vien. אִתְכֵּלִית תְּכִלִית; Y. II תְּכָלִית). Targ. O. ib. XXVII, 45 אִיתְכּוּל ed. Berl. (ed. Vien. אֶתְכַּל). Targ. I Sam. XV, 33. Targ. II Sam. XVII, 8 תָּכַל ed. Vien. I (ed. Wil. תַּכֵּל; h. text שַׁכּוּל). Targ. Is. XLIX, 21; a. fr. —2) = h. שָׁכַל to finish, consume, bereave. Targ. Ps. XXXV, 12 למִתְכַּל נפשי Ms. (ed. לנפשי). Targ. Y. II, Gen. XLII, 36 תְּכָלְתּוּן ed. Vien. (oth. ed. תַּכַּלְ׳ Pa.).
    Pa. - תַּכֵּל to consume, make childless. Targ. Y. II, Deut. XXXII, 22 תַּכְּלַת (ed. Vien. תִּכְלַת; h. text אכל). Targ. Jer. XV, 7. Ib. L, 9; a. e.
    Af. - אַתְכֵּיל 1) same. Targ. I Sam. XV, 33 אַתְכְּלַת (not אִתְ׳). Targ. Y. Deut. XXXII, 32 (ed. Vien. Pa.; h. text אַשְׁכְּלֹת!); a. e.—Part. pass. מַתְכַּל. Targ. Hos. XIII, 8; a. e. —2) to give premature birth, cast before the time. Targ. O. Gen. XXXI, 38 (Y. אִתְכָּלוּ). Targ. Cant. IV, 2. Targ. Mal. III, 11; a. e.
    Ithpe. - אִתְּכִיל, אִתְכִּיל, , אִיתְכַּל to be bereft, made childless. Targ. Gen. XLIII, 14, v. supra. Targ. Y. ib. XXVII, 45; a. e.