תַּכְבְּרָא, (כבר; cmp. כְּבָרָה) [basket,] the body of an animal stuffed with its loose pieces (head, legs, entrails) and roasted. Targ. I Sam. XXV, 18 (h. text עשוות; Rashi to Pes. 74ᵃ quotes תַּכְבְּרָנִין).—Pes. 74ᵃ ר׳ ישמעאל קוריהו תַּכְבָּר וכ׳ Ms. O. (ed. תוך תוך, v. תּוֹךְ I) R. Yishmael called it (the prepared Passover sacrifice) a takhbar (basket); R. Ṭ. called it, a kid with a helmet (v. קָלַס I); Y. ib. VII, beg. 34ᵃ [read:] תוך בר דברי ר׳ ישמעאל ר׳ טרפון אומר מקולס; Mekh. Bo s. 6 [read:] תוך ובר דברי ר"י ר"ע אומר מקולס; Yalk. Ex. 197 תוך ובר דברי ר"א ר"ע אומר וכ׳ (corr. acc.).—[תוך בר, תוך ובר arisen from a phonetic etymology of תּוּכְבָּר, as if meaning inside (and) outside.]