תַּחְבּוּלָה f. (b. h.; חָבַל) ; pl. תַּחְבּוּלוֹת 1) band, council, esp. company of intriguers. Ab. Zar. 18ᵇ (ref. to ובמושב לצים וכ׳, Ps. I, 1) שלא ישב בת׳ who never sat in bad company; Yalk. Ps. 613.—[ 2) (v. חֲבִילָה) bundles. Snh. 42ᵃ (ref. to בתחבלות וכ׳, Prov. XXIV, 6) במי אתה מוצא … חבילות חבילות של משנה Ms. M. with whom wilt thou find the fight for the Law? With him in whose hand are bundles of laws of the Mishnah. Lev. R. s. 21 (ref. to Prov. l. c.) אם עשית חבילות של עבירות וכ׳ if thou hast done bundles of sins, undo them by bundles of good deeds. —3) (cmp. רַב הַחֹבֵל, Jon. I, 6) steering. Ib., a. e. פתר קריא בקברניטא referred that verse (Prov. l. c.) to a ship captain.]