תּוֹתָב m. (contr. of תחתב; תָּחַב) 1) inserted, fixed. —Fem. תּוֹתֶבֶת. Sabb. VI, 5 (64ᵇ), v. שֵׁן. —2) tight cover, sheet, (cmp. חָלוּק) layer. Ḥull. 49ᵇ ת׳ קרום ונקלף an even layer of fat covered with a membrane and easily peeled; Tosef. ib. IX, 14.—[Y. Sabb. VI, 7ᵈ תותבן, read: זהובין; v. צִבְעוֹן II.]