תּוֹת, pl. תּוֹתֵי prep. (contr. of תְּחוֹת) under, beneath; in the place of. Targ. Y. I Num. XXV, 1.—Y. Ab. Zar. II, 41ᵈ bot. ההיא שטפה … תּוֹתֵיה the river has swept away this (thy) piece of meat and brought another piece in its stead.—[Ib. אתר תותיה, אתר תתה, read: אַתַּרְתֵּיה, אַתַּרְתָּהּ (fr. נתר) it dropped it]—Ḥull. 7ᵇ מתותי כרעי וכ׳ (not מתותי׳) from under the feet of &c. B. Bath. 73ᵇ נגדי … מִתּוֹתַיְהוּ rivers of fat flew under them. Zeb. 54ᵇ מחית מידי מתותיה וכ׳ he placed something under it (the altar), and then took it away; a. fr.