שְׂנִיר, (b. h.) pr. n. Senir, a portion of Mount Hermon. Succ. 12ᵃ, v. קָרַשׁ. Cant. R. to IV, 8 [read:] מה זה הש̇נ̇י̇ר̇ ש̇ונא את הנ̇י̇ר̇ ולא נזרע אלא פעם אחד כך וכ׳ as Mount Senir hates the plough and can be sown only once, so was Isaac &c. Ḥull. 60ᵇ ש׳ ושריון מהרי וכ׳ Senir and Sirion belong to the mountains of Palestine; a. e.