קָרַשׁ, (cmp. קָרַס) [to be joined, v. קֶרֶשׁ I,] to become solid, congeal, contract. Gen. R. s. 4; Y. Ber. I, 2ᶜ bot. ובשני קָרְשׁוּ, v. לַח. Ib. יִקְרַשׁ הרקיע let the heavens congeal. Gen. R. s. 33 עמודים … בצנה שלא יִקְרְשׁוּ marble columns covered with carpets in the winter, lest they contract (and crack), v. קָרַס. Pes. V, 5 ויקרש הדם and the blood may congeal; a. fr.—Part. pass. קָרוּשׁ. Y. Nidd. III, beg. 50ᶜ דם הוא שהוא ק׳ וכ׳ it is blood which congealed and formed a lump. Y. Sabb. II, 4ᵈ כל שמתיכין אותו ואינו ק׳ whatever you melt, and it becomes not solid again. Succ. 12ᵃ יין ק׳ הוא משניר וכ׳ it means a jelly of wine from Senir that resembles fig cakes.