שְׁנַק , Pa. שַׁנֵּיק, שַׁנֵּק 1) same. Targ. O. Ex. XIV, 27 (h. text נער); Targ. Ps. CXXXVI, 15 (Ms. שַׁרְנֵיק).). Targ. Cant. I, 9; a. fr. —2) to trouble, confound. Targ. Mal. I, 13 (h. text והפחתם; some ed. ושביק׳). Targ. Y. Ex. X, 2 ית מה דשַׁנִּיקִית Ar. (ed. ית ניסין דעבדית; h. text התעללתי).
    Af. - אַשְׁנֵיק to be narrow. Targ. Prov. IV, 12 Ar. (ed., v. טְעַק).
    Ithpa. - אִשְׁתַּנֵּיק,
    Ithpe. - אִשְׁתְּנִיק 1) to be strangled, suffocated. Targ. Job VII, 12. Targ. Y. Num. XIV, 13; a. e. —2) to be distressed. Targ. Y. Gen. XXII, 20.