שָׁטֵי, (preced.) insane, madman, fool. Targ. I Sam. XXI, 15. Ib. XVII, 43. Targ. Prov. XX, 3 כל שָׁאטֵי Ms. (ed. Lag. כל דשאטי; oth. ed. דשטי). Targ. Ps. XIV, 1 (h. text נבל); a. fr.—Sabb. 121ᵇ אבין ש׳ מתני וכ׳ foolish Abin teaches his son folly. Yeb. 31ᵃ; Keth. 20ᵃ בר ש׳ one subject to attacks of insanity. Lev. R. s. 16, end, v. שְׁטוּתָא. Midr. Till. to Ps. VII (ref. to Job XII, 16 שוגג ומשגה, a. reading מִשְׁגֶּה) ש׳ ושטיותא (ed. Bub. ושטיתא, corr. acc., or ושטותא) the madman and the madness; Yalk. Job 906 ש׳ ושטות (read: ושטותא). Midr. Till. to Ps. IX, 21, v. מוֹרָא II; a. fr.—Pl. שַׁטְיָין, שָׁטַיָּיא, שֵׁטְיֵי. Targ. Ps. CVII, 17. Ib. XLIX, 11 (ed. Wil. שַׁטְיָא, corr. acc.). Targ. Prov. VIII, 5; a. fr.—Y. Maasr. II, 49ᵈ וכל עמא ש׳ are all other people fools?—Fem. שָׁטֵיתָא. Targ. Prov. XIV, 1 (some ed. שַׁטְיָתָא).—Lam. R. introd. (R. Simeon) שׁוֹטֵיתָא (some ed. שטותא, read: שָׁטֵי׳), v. מוֹרָא II.