שָׁטוּף m. (שָׁטַף) 1) washed, v. שָׁטַף. —2) carried away by passion, dissolute. Sabb. 152ᵃ, v. זִימָּה I; a. e.—Pl. שְׁטוּפִין. Num. R. s. 20²² יש צנועין ויש ש׳ בזמה some springs raise chaste men, and some, dissolute men. Koh. R. to I, 13 עסוקין וש׳ בגזל passionately addicted to robbery; a. e.