מוֹרָא II, (μωρά) stupid, foolish. Lam. R. introd. (R. Simeon) (play on מוראה, Zeph. III, 1) [read:] ל"י הוא שכן בל"י קורין לשוטיתא מ׳ it is a Greek expression, for in Greek they call a foolish woman mora; Yalk. Zeph. 567 מירה (corr. acc.). Midr. Till. to Ps. IX, 21 (play on מורה, ib.) הכנס בהן … שכן בל"י … מ׳ let folly enter into their hearts, for in Greek they call a fool mora (= מוֹרוֹס).