|
שם:
מוּר מוּר , Hif. הֵמִיר (b. h.; 1) to exchange. Snh. 56ᵇ אלהים אני לא תְמִירוּנִי I am God, you shall not exchange me (for another god); a. e.—Esp. (with ref. to Lev. XXVII, 33) to substitute a dedicated sacrifice (by which both become sacred property). Tem. I, 1 הכל מְמִירִים (Bab. ed. מְמִירִין) all persons have power to exchange; לא שאדם רשאי להָמִיר … המיר מוּמָר which means not that one is permitted to exchange, but that if one did, the substitute is sacred. Ib. 2ᵃ יורש אינו מֵמִיר an heir cannot exchange his father’s dedication. Ib. 3ᵃ, a. fr. מְיַמֵּר (Pi. of יָמַר). Ib. I, 1 (7ᵇ) ממירים את שלהם (Talm. ed. בשלהם) can exchange what belongs to them. Ib. הבכור לא יְמִירֶנּוּ בו (Talm. ed. אין ממירין בו) he (the priest) cannot exchange the first-born animal (although it is his as the priest’s share). Ib. 2 ממירים מן הצאן על וכ׳ you can substitute small cattle for large; a. fr.—V. אֵימוּרִים II. —2) to convert. Yalk. Gen. 136 אני מֵמִיר אתכם I shall force you to abjure your religion (Gen. R. s. 82 משמיד); v. מוּמָר. באדיבות אתר ספריא
|
