שִׁבְשֵׁב, (preced. wds.) to plait branches. Y. Sot. IX, 24ᵇ bot. ר׳ ירמיה שי׳ ולבש עטרה וכ׳ R. J. plaited and put on a crown of olive branches (in honor of a bridal couple).—[Lam. R. to V, 16 ר׳ ירמיה דשבשב, some ed. דשבשבת, v. שְׁבִשְׁתָּא.]