פְּנֵי II, פָּנֵי, פַּנְיָא, (פַּנְיָה ) I c. = h. פָּנוּי 1) free (from service). Targ. Deut. XXIV, 5 (O. ed. Berl. פְּ׳; h. text נקי). —2) empty. Gen. R. s. 65, v. סוּלְגִּיתָא; Koh. R. to V, 10; Yalk. Gen. 115; a. e. —3) turning around, restless. Midr. Till. to Ps. XVIII, 5 (expl. אפפוני ib.) פניא אנא מן עקיא (ed. Bub. פנייא מן עקתא אנא) I am restless on account of troubles.