עֲלִיבָא, = h. עָלוּב, humble, poor. Targ. Prov. XIV, 31 (h. text אביון).—Y. Taan. III, 66ᶜ top ומה יעביד ע׳ what should the poor fellow do? Y. Kidd. III, 64ᵇ top ולינאי ע׳ את וכ׳ and you consult poor Jannai (me) in matters of betrothal?—Pl. עֲלִיבַיָּא, עֲלִיבֵי, עֲלוּ׳. Targ. Prov. XXX, 14.—Lev. R. s. 32, end ואילין ע׳ מאי איכפת להון why should these luckless ones suffer (for their parents’ sins)?, v. אִכְפַּת. Yalk. Esth. 1056 בייא … בייא על עלו׳ woe to the king that brings woe upon the unfortunate!; a. e.—Fem. (h. form) עֲלוּבָה; עֲלִיבְתָּא, עֲלוּ׳. Y. Ber. IX, 13ᵇ, v. אַכְסַנְיָא. Lev. R. s. 37, end; Koh. R. to X, 15, v. סוּף II ch.; Tanḥ. B’ḥuck. 5 עֲלִבְתָּא. Gen. R. s. 60, v. חַיְּיתָא II. Gen. R. s. 56 ברא דעלו׳, v. עָלוּב. Y. Shek. V, 48ᵈ top הדא ע׳ this poor (animal). Lev. R. s. 5 ע׳ היא מדינתא וכ׳, v. דִּיאִיקִיטָא; a. fr.