|
שם:
נָטַע נָטַע (b. h.) [to fix,] 1) = נָטָה, to pitch a tent; put up a temporary structure. Meg. 5ᵇ נטיעה של שמחה נ׳ he put up a temporary structure for a festive religious occasion, v. אַכְוַרְנְקָא. Ib. היכי נ׳ נטיעה וכ׳ how dared he put up a temporary structure on Purim?—Snh. 111ᵃ ביקש מקום לִנְטוֹעַ אהלו (Ex. R. s. 6 לִנְטוֹת) he wanted a place to put up his tent; a. fr. —2) to insert, to plant, contrad. to זרע.Kil. II, 4 זרועה ונמלך לנוֹטְעָהּ if a field was sown, and he resolves to plant trees in it, לא יאמר אֶטַּע וכ׳ he must not say, I will first plant and then &c., v. אָפַךְ. Ib. I, 8 אין נוֹטְעִין ירקות וכ׳ you must not plant vegetables &c.; a. v. fr.—Part. pass. נָטוּעַ; f. נְטוּעָה; pl. נְטוּעִום, נְטוּעִין; נְטוּעוֹת. Ib. V, 1; 4; sq.; a. fr.—Trnsf. to beget. Y. Yeb. I, 2ᵇ, a. e., v. נְטִיעָה. באדיבות אתר ספריא
|
