נַחְשׁוֹל, (חָשַׁל; Syr. מחשולא, P. Sm. 1404) a crushing wind (cmp. I Kings XIX, 11) ; esp. (שבים) נ׳ gale on high sea, also Naḥshol, a spirit. Tosef. Yoma II, 4; Yoma 38ᵃ (Y. ib. III, 41ᵃ סער גדול). Tosef. B. Mets. VII, 14; B. Kam. 116ᵇ; Y. B. Mets. VI, end, 11ᵃ ספינה שעמד עליה נ׳ והיקל וכ׳ if a gale threatened the ship, and they lighted it. Pesik. R. s. 32 אחזו נחשולה (corr. acc.). Num. R. s. 13 (play on נחשון) על שם שירד תחלה לנ׳ שבים because he was the first to go down to the surf (or to Naḥshol) in the sea. Gitt. 56ᵇ עמד עליו נ׳ שבים וכ׳ a naḥshol in the sea stood up against him to drown him; Yalk. Koh. 972 נ׳ של ים.