יְדִי , Pa. וַדֵּי, Ithpa. אִתְוַדֵּי ch. same, to confess. Targ. O. Lev. V, 5 (Y. יוֹדֵי Af.). Targ. Y. II, Deut. III, 29 מִתְוַדִּין; a. e.
    Af. - אוֹדִי, הוֹדִי as preced. Hif. Targ. Prov. XXVIII, 13.—Targ. Gen. XLIX, 8; a. fr.—Yoma 7ᵃ מוֹדִינָא I admit (agree). Keth. 85ᵃ ומוֹדְיָא and she may admit her debt.—Ber. 54ᵇ צריך לאוֹדוּיֵי וכ׳ he must offer thanks in the presence of &c.—Shebu. 39ᵇ כפר במקצת וא׳ במקצת if he denies part and admits part of the claim; a. fr.