יְגָר, constr. יְגַר ch. = h. אֵגוֹר, hill, heap of stones. Targ. O. Gen. XXXI, 47 (Y. אוֹגַר).—Pl. יַגְרִין. Targ. Jer. IX, 10. Ib. XXVI, 18 (ed. Wil. יַגָרִין); a. fr.—Targ. Job XV, 28 יְגוֹרִין.—יְגַר שַׂהֲדוּתָא pr. n. pl. (bibl.) Y’gar Sahădutha (Hill of Testimony). Tosef. Shebi. IV, 11 Var. (ed. Zuck. יגוד סיכותא, read יְגוֹר v. סָכוּתָא); Y. ib. VI, 36ᶜ (v. Hildesh. Beitr. p. 57, sq.).