זְמֵי I, זְמָא (v. זָמַם II) to bind over, to fine (cmp. אסר, חוב &c.). Targ. Y. Deut. XXII, 19 (h. text ענש).
    Af. - אַזְמֵי same. Ruth R. to I, 1 יזמי להון, read מַזְמֵי he (the Roman officer) fines them; Yalk. Prov. 959 מומי להון (corr. מז׳); Pesik. Shek., p. 11ᵇ ומומיה ליה, Ms. O. ומזמי ליה; Yalk. Ex. 386 (corr. acc.).
    Ithpe. - אִזְדְּמֵי to be fined; to lose. Lev. R. s. 34 דבני אחתיה מִזְדַּמְיָין ת"ש וכ׳ Ar. (ed. מתבעין מן מלכותא) that his sister’s son will be fined (or lose) seven hundred Denars. Ib. או אתון מארמאין (read: מִזְדַּמָּאִין, Ithpa.; Yalk. Lev. 665 מזדמיין) or you will pay &c. Ib. דילמא … דאנן מז׳ (Yalk. l. c. דאינון, corr. acc.) didst thou know that we are destined to lose &c.? Ib. דאינון מארסוון (Yalk. l. c. דאתון מזדמיין), v. אֲנַס.