|
שם:
זְמוּם זְמוּם, (זָמַם II) muzzle, bit.—Pl. זְמוּמִים. Gen. R. s. 60 (interpret. ויפתח, Gen. XXIV, 32) התיר זְמוּמֵיהֶם he took their muzzles off; Yalk. Gen. 109 זְמָמֵיהֶן, v. זְמָם II. ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|