הגדרה^[1] - בנין העשוי לדירת אדם^[2]

מידתו

שטח הבית בדיני תורה

בית שיש בו ארבע אמות על ארבע אמות ראוי לדירת אדם והוא בכלל בית, ושאין בו שיעור זה אינו ראוי לדירת אדם ואינו בכלל בית, וכל מקום שנאמר בתורה "בית", אין בית כזה בכלל (סוכה ג ב), ונפקא מינה לדברים מרובים, כגון חיוב מזוזה, שבית שאין בו שיעור זה פטור מן המזוזה, שנאמר: עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ (דברים ו ט. גמ' שם); וכגון טבל, שכל זמן שלא ראה פני בית שיש בו שיעור זה אינו מתחייב במעשר, שנאמר: בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת (דברים כו יג. ירושלמי מעשרות ג ו, וסוכה א א).

שטח הבית בדיני דרבנן

אף בדינים שחכמים הצריכו בית, צריך שיהיה בו ארבע אמות על ארבע אמות, כדי שיהיה ראוי לדירה, ולכן בית שאין בו ארבע אמות אינו צריך להשתתף עם שאר בני החצר בפת לעירובי חצרות, לפי שאינו ראוי לדירה, והדר בו אינו אוסר את הטלטול על בני החצר, שאין רשותו כלום (גמ' שם, ורש"י ד"ה ואין עושין).

מצות נר חנוכה אינה נוהגת אלא בבית (הליכות שלמה מועדים תשרי-אדר יג א, על פי רמב"ם חנוכה ד א, ותוספות סוכה מו א ד"ה הרואה; תוספות סוכה ג א ד"ה בית). ויש מרבני דורנו שכתב שגם בית ששיעורו פחות מארבע אמות על ארבע אמות חייבים בו בהדלקת נר חנוכה (הליכות שלמה שם ב, מפני ששבסוגיא בסוכה שם לא נימנה נר חנוכה בין המצוות שהבית צריך להיות בשיעור זה), כי דוקא במקום שצריך דירת קבע שהדינים או המצוות נוהגים בה כל השנה ומצינו בלשון תורה או בלשון חז"ל שצריך בית הוא שצריך שיעור ארבע אמות על ארבע אמות, אבל בדירת עראי שאין המצווה בבית אלא מספר ימים כמו בנר חנוכה – גם בית פחות מהשיעור נחשב כדירה (הליכות שלמה שם, בדבר הלכה ד)^[3].

שטח הבית לענין נדרים

אף בלשון בני אדם אין בית הפחות מארבע אמות בכלל, ולכן הנודר הנאה מן הבית, מותר לישב בבית כזה (ירושלמי מעשרות ג ג).

שטח הבית לענין סוכה

וכן במקום שלא הוזכר בו דין בית, אלא שצריך שתהיה דירתו כבית, צריך שיהיה בו ארבע אמות על ארבע אמות, ולכן יש מהתנאים שסובר שכל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה, לפי שהוא סובר שסוכה צריכה להיות דירת קבע ונראית כבית (רבי בסוכה ז ב, ורש"י ד"ה דירת).

כשארכו יותר על רחבו

היה ארכו של הבית יותר על רחבו, כגון שהיה ארוך יותר מארבע אמות ורחב פחות מכן, ויש בו לרבע ארבע אמות על ארבע אמות, או שהיה עגול, ויש בכל שטח העיגול יחד עם הקרנות כדי לרבע ארבע אמות על ארבע אמות, נחלקו בדבר:

• יש אומרים שהרי זה בית (רמב"ם מזוזה ו ב, לפי הרא"ש (הלכות קטנות) מזוזה טז, והטור יו"ד רפו, והכסף משנה שם; שו"ע שם יג).

• ויש אומרים שכל שאין ברוחב ארבע אמות, אף על פי שהאורך הוא הרבה עד כדי שאילו יחתך ממנו ויוסיפו על הרוחב יהיה בו ארבע על ארבע אמות, אינו חייב במזוזה, וכן בבית עגול אינו חייב אלא אם כן שכשנעשה מרובע בתוך העיגול יהיה בו ארבע אמות על ארבע אמות מרובעות (רמב"ם שם, לפי הט"ז או"ח תרלד סק"ב; רא"ש שם; טור שם, בשמו), שבענין אחר אינו ראוי לדירה (כסף משנה שם).

גובה הבית

גבהו של בית הוא לא פחות מעשרה טפחים, בחלל הבית בפנים, שפחות מעשרה אינו בכלל בית (בבא קמא נא א).

צורתו

בית עגול ובית עם זויות

בית עגול חשוב בית, והוא הדין בית שיש לו שלש זויות או חמש זויות, וחייב במזוזה (רמב"ם מזוזה ו ב)^[4].

בית שאין לו תקרה

בית שאין לו תקרה, אינו ראוי לדירה, ולפיכך פטור ממזוזה (רא"ש (הלכות קטנות) מזוזה יא, על פי מנחות לג ב, לפירוש השני ברש"י ד"ה שקפי; רמב"ם מזוזה ו ה; טוש"ע יו"ד רפו יד)^[5].

שימושו

בית שאין שימושו לדירה

אין בית אלא ששימושו הוא לדירה, אבל בית שער - והוא בית קטן שעושים לפני שער החצר (ראה ערכו), אכסדרה (ראה ערכה) - והוא פרוזדור שלפי הבית, ומרפסת שעושים לפני עליות הרבה, והכל עולים דרך שם (יומא יא ב, ורש"י ד"ה בית שער וד"ה מרפסת וד"ה אכסדרה), אינם בכלל בית, שאנו דורשים לגבי חיוב מזוזה: יכול שאני מרבה אף בית שער ואכסדרה ומרפסת, תלמוד לומר "בית", מה בית מיוחד שהוא בית דירה, יצאו אלו שאינם מיוחדים לדירה (גמ' שם; רמב"ם מזוזה ו ז)^[6].

בית ששימושו לאחסון

אף בית התבן, בית הבקר, בית העצים ובית האוצרות, אינם בכלל בית לענין חיוב מזוזה, שנאמר: "ביתך" - בית המיוחד לך (תנא קמא בברייתא יומא יא א; ברייתא נוספת שם ב); ויש מהתנאים המחייב בזה ("יש מחייבין" בברייתא שם א)^[7].

בית שאינו עשוי לכבוד

אין בית אלא העשוי לכבוד, ולכן בית הכסא ובית הבורסקי ובית המרחץ ובית הטבילה פטורים מן המזוזה (יומא יא ב).

קביעותו

בית הוא העשוי לדירת קבע, ולפיכך:

סוכה

סוכה, לסוברים שצריכה להיות דירת קבע (ראה ערך סוכה) חייבת במזוזה, שהרי היא בכלל בית (רבי יהודה ביומא י ב), וכן מחייבת בעירובי חצרות ומחייבת את הטבל במעשר, כראיית פני בית (רבי יהודה שם א); אכן, אין הלכה כמותם, אלא כחולקים הסוברים שהיא דירת עראי ופטורה ממזוזה (חכמים שם ב; רמב"ם מזוזה ו ט), ואינה מחייבת בעירובי חצרות (חכמים שם א), ואינה מחייבת את הטבל במעשר (חכמים שם; רמב"ם מעשר ד ד).

בית שבספינה

• בית שבספינה פטור מן המזוזה, לפי שאינו עשוי לדירת קבע (רמב"ם מזוזה שם; טוש"ע יו"ד רפו יא).

• בעיבור עיר לענין תחום שבת, אינו מתעבר עם העיר (עירובין נה ב; רמב"ם שבת כח ד; טוש"ע או"ח שצח ו), לפי שאינו קבוע, ופעמים שהוא בתוך שבעים אמה ושני שליש אמה לעיר, ופעמים שאינו (ראה ערך תחומין. רש"י שם ד"ה בית שבספינה; מגן אברהם שם סק"י).

• בטומאת נגעים נתמעט בית שבספינה מלימוד מיוחד: וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם (ויקרא יד לד) - פרט לבית בנוי בספינה או על ארבע קורות, ולהביא בית הבנוי על עצים או עמודים (תורת כהנים מצורע פרשה ה ד), ש"בית ארץ" היינו שיהיה מחובר בארץ (פירוש המשניות לרמב"ם נגעים יב א; קרבן אהרן לתורת כהנים שם).

• בתים שבספינה צריכים עירובי-חצרות, בשביל להתיר לנוסעים הטלטול מבית לבית ומבתים לספינה (תוספתא שבת (ליברמן) י טז; רמ"א או"ח שסו ב), שהבתים קבועים להם לכל זמן נסיעתם בים (משנה ברורה שם ס"ק יג).

חנויות

החנויות שבשווקים אינן קבועות לדירה, ולפיכך פטורות ממזוזה (רמב"ם מזוזה ו ט)^[8].

כרם ושדה

כרם נקרא גם בית, בניגוד לשדה שלא נקרא בית, ולפיכך לגבי מעשרות שכתוב בהן שדה - פטור בבית, אך דין כלאי הכרם שייך גם בבית (משפט כהן מט).

הנכלל בכלל הבית

יציע ועליה במכירת בית

המוכר את הבית - מכר גם את היציע, אם היא פחותה מארבע אמות (בבא בתרא סא א; רמב"ם מכירה כה א; טוש"ע חו"מ ריד א), אפילו שאינה פתוחה לתוכו (טור שם; רמ"א שם), שהיא בכלל הבית (רמב"ם שם; טוש"ע שם) ובטלה אצלו (רשב"ם שם ד"ה לא חשיב); אבל אם היא רחבה ארבע אמות או יותר - אינה נמכרת בכלל הבית, ואפילו היא פתוחה לתוכו (גמ' שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם), שאין לה פתח אחר להיכנס לתוכה אלא דרך הבית (טור שם; סמ"ע שם סק"ב).

ונחלקו אמוראים מהו היציע:

• יש אומרים שהיא כמו עליה שעל גבי הבית הפתוחה לתוכו כארובה במעזיבת הבית, ואינה עשויה לדירה אלא להניח שם חפצים (סתמא דגמ' שם, לפי הרי"ף שם והרמב"ם שם).

• ויש אומרים שזהו חדר שעושים סביבות כותלי הבית מבחוץ, או בתוך עוביו של כותל, אבל עליה נמכרת תמיד עם הבית (רב יוסף שם, לפי הרי"ף שם והרמב"ם שם), וכן הלכה (רי"ף שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם).

כתב המוכר ללוקח בשטר המכירה את המצרים החיצונים של הבית ולא כתב לו את היציע, נחלקו ראשונים:

• יש אומרים שהרי זה מוכיח שהיציע נכלל בכלל הבית (נימוקי יוסף שם, בדעת הרי"ף; טור ובית יוסף שם, בדעת הרמב"ם).

• ויש אומרים שאין היציע בכלל (רא"ש שם ד א; נימוקי יוסף שם, בשם הרמב"ן הרשב"א ורבינו יונה; טור שם; רמ"א שם, בשם יש אומרים), לפי שאין היציע מיצר ניכר כל כך ולפיכך לא הזכירו (סמ"ע שם סק"ג).

יציע ועליה בנדר

בנדרים אין היציע בכלל הבית, ומי שנדר הנאה מן הבית - מותר ביציע (פירוש הרא"ש לנדרים נו א במשנה; ש"ך יו"ד ריז ס"ק לד).

בעליה נחלקו תנאים:

• יש אומרים שהנודר מן הבית - מותר בעליה, שאין העליה בכלל בית (רבי מאיר במשנה נדרים שם).

• ויש אומרים שעליה בכלל בית, והנודר מן הבית אסור בה (חכמים שם).

לדברי הכל אין הבית בכלל עליה, והנודר מן העליה - מותר בבית (משנה שם).

יציע ועליה בטומאת נגעים

בטומאת נגעים אמרו: בְּקִירֹת הַבַּיִת (ויקרא יד לז) ולא בקירות היציע (תורת כהנים מצורע פרשה ו יא)^[9].

אכן העליה מתרבה לטומאת נגעים מייתור "בַּבָּיִת", שבכתוב: כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת^[10] (שם לה. תורת כהנים שם פרשה ה יא)^[11].

חדר שלפנים הבית

החדר שלפנים הבית, אינו בכלל הבית, ואינו מכור עמו (משנה בבא בתרא סא א, ורשב"ם ד"ה ולא את החדר; רמב"ם מכירה כה ב; טוש"ע חו"מ ריד ב), שאין תשמישו כשל בית, אלא עשוי להצניע שם חפציו (רשב"ם שם), ואפילו כתב לו את המצרים החיצונים שמחוץ לחדר (גמ' שם ב; רמב"ם שם; טוש"ע שם).

ונחלקו ראשונים:

• יש אומרים דוקא כשהחדר הוא רחב ארבע אמות הוא חשוב לעצמו ואינו בכלל בית, אבל פחות מכן הוא בטל לבית (רמב"ן שם; רשב"א שם, בשם יש מדקדקין; טור שם, בשם הרא"ש; רמ"א שם, בשם יש אומרים).

• ויש אומרים שאפילו הוא פחות מארבע אמות אינו בכלל הבית (רשב"א שם; טור שם ומגיד משנה שם, בדעת הרמב"ם).

גג

הגג, בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים, אינו מכור בכלל הבית (משנה שם; רמב"ם מכירה כה ב; טוש"ע חו"מ ריד ב) אם הוא רחב ארבע אמות (רמב"ם שם; טוש"ע שם)^[12].

ואפילו לסוברים שהחדר אף כשאינו רחב ארבע אמות אינו בכלל הבית, הרי זה לפי שהחדר תשמישו שונה מתשמישי הבית, אבל הגג תשמישו שוה לתשמישי בית, אלא שמפני שהוא חשוב בפני עצמו אינו בכלל הבית, ולפיכך אם הוא פחות מארבע אמות אינו חשוב לעצמו (בית יוסף שם).

ואם מכר לו גם את העומק ואת הרום, נחלקו ראשונים:

• יש אומרים שאף הגג הגבוה עשרה טפחים נמכר (רשב"ם בבא בתרא סג ב ד"ה האי מאן).

• ויש אומרים שאין הגג בכלל הרום, אלא אם כן כתב לו מקרקע התהום ועד רום הרקיע (תוספות שם ד"ה אהני, בשם ר"י; מגיד משנה שם, בשם הגאונים ובדעת הרמב"ם).

אין הגג גבוה עשרה טפחים ורחב ארבע אמות, הרי הוא בכלל הבית, אף על פי שלא מכר לו את הרום (בית יוסף שם, בשם כל הפוסקים; רמ"א שם)^[13].

הבור והדות

הבור - החפור בקרקע בלי בנין של כתלים, והדות - והוא בור הבנוי בכתלים של אבנים, אינם מכורים בכלל בית, ואף על פי שמכר לו את העומק ואת הרום (משנה וגמ' בבא בתרא סד א; רמב"ם מכירה כה ב; טוש"ע חו"מ ריד ב), ואף על פי שכתב לו את המצרים החיצונים (רא"ש שם ד ב; טור שם; רמ"א שם), אלא אם כן כתב לו: "מקרקע התהום ועד רום הרקיע" (גמ' שם; רמב"ם שם כד טו; טוש"ע שם).

לסוברים שביציע אם כתב לו מצרים חיצונים הוא בכלל הבית (ראה לעיל), אף בבור ודות כן (בית יוסף שם).

כתב לו שלא שייר במכירה זו כלום, נחלקו ראשונים:

• יש אומרים שמכל מקום אין הבור והדות מכורים (רא"ש שם; נימוקי יוסף שם; טור שם; רמ"א שם).

• ויש אומרים שאם כתב כך הרי הם בכלל המכירה (ר"ן שם; רמ"א שם, בשם יש חולקים).

אפילו כשמכר לו הבית וכל מה שבתוכו, אין הבור והדות והיציע בכלל (גמ' שם סה ב).

כתב לו את המצרים ואמר: "כל מה שבתוכו", כולם מכורים (דרישה חו"מ רטו א-ג, על פי הנימוקי יוסף שם, בשם הרשב"א; סמ"ע ריד סק"י).

תשמישי הבית הקבועים

כל תשמישי הבית הקבועים הם בכלל הבית (רמב"ם מכירה כה ה, על פי משנה וברייתא בבא בתרא סה א-ב).

הערות שוליים