|
אין אפוטרופוס לעריות
חשד לשעברפנויה שנסתרהראו פנויה שנסתרה עם איש אחד, ושאלוה מה טיבו של איש זה, והשיבה אדם כשר לכהונה הוא, רבן גמליאל ורבי אליעזר אומרים נאמנת; ורבי יהושע אומר הרי זו בחזקת בעולה לנתין ולממזר, ופסולה לכהונה עד שתביא ראיה לדבריה. והביא רבי יהושע ראיה לדבריו מדין שבויה, שאפילו כשאין עדים שנבעלה אלא שנשבית בלבד, אינה נאמנת לומר טהורה אני, כיון ששבויה היא בין הנכרים ורוב נכרים פרוצים בעריות, אף בזו שנסתרה אומרים אין אפוטרופוס לעריות (כתובות יג א-ב), ושלשה פירושים בדבר:
ואף על פי שהלכה כרבן גמליאל שנאמנת (כתובות יב ב ויד א), ואפילו רבי יהושע לא אסר אלא לכהונה בלבד, משום "מעלה עשו ביוחסין" (שם יג א), מכל מקום הכל מודים בעצם הכלל של אין אפוטרופוס לעריות, שאמרוהו בפשיטות בלי מחלוקת, בתורת הוכחה שהולכים אחר הרוב שכלל זה בא שם להוציא שלא נאמר בודאות שלא נבעלה, שאם חוששים למיעוט אף שמירה בבית האסורים לא תועיל שאין אפוטרופוס לעריות ומיעוט על כל פנים יש שנבעלו, אבל כאן שאמר רבי יהושע אין אפוטרופוס לעריות להחשיבה כנבעלה בודאי או על פי רוב, על זה חולק רבן גמליאל, שעל כל פנים רוב שנבעלה אין כאן (הפלאה שם). נגד רובמהפסוק: וּמַכֵּה אָבִיו וְאִמּוֹ מוֹת יוּמָת (שמות כא טו) הוכיח רב מרי שהולכים אחר הרוב, שאם לא כן הרי יש לחוש שמא אינו אביו, ואין ממיתים את האדם מספק, שאפילו במקרה שהיו אביו ואמו חבושים בבית האסורים, ושם עיברתו אמו, ושניהם לבדם היו עד שהוכר העובר, מכל מקום יש לחוש שמא בא עליה אחר, לפי שאין אפוטרופוס לעריות, אלא ודאי שאנו סומכים על הרוב, ורוב בעילות אחר הבעל (חולין יא ב, ורש"י ד"ה בבית האסורים). יצירת זכר ויצירת נקבהנחלקו תנאים אם יצירת הזכר נגמרת למ"א יום והנקבה לפ"א יום, או ששניהם למ"א יום, "אמר להם רבי ישמעאל מעשה בקלפטרא מלכה יונית שנתחייבו שפחותיה הריגה למלכות, ובדקן ומצאן זכר למ"א יום ונקבה לפ"א", ולא קבלו חכמים הוכחה זו, משום שזו שהיתה מעוברת נקבה אולי נתעברה מביאה אחרת לאחר ארבעים יום, ואף על פי שמסרו אותן לשומר שלא יבוא עליהן אדם מלבד אותו היום, מכל מקום אין אפוטרופוס לעריות, ושמא בא עליה השומר עצמו (נדה ל ב), ואפילו היה השומר סריס או אשה, יש לחוש שהניח לאחרים לבוא עליה (תוספות שם ד"ה שומר גופיה). אזהרה לעתיד"אפילו חסיד שבחסידים אין ממנין אותו אפוטרופוס על עריות" (ירושלמי כתובות א ח). ולכן אין ממנין אפילו אדם נאמן וכשר להיות שומר בחצר שיש בה נשים אף על פי שהוא עומד בחוץ, שאין אפוטרופוס לעריות (שו"ע אבן העזר כב טו). הוראה לבית דיןבית דין לא יהיה אפוטרופוס בענייני עריות לטעון בשביל אשה טענת מיגו שיכולה לומר שלא נבעלה, כדי להאמין לה מה שטוענת עכשיו (כן משמע מרש"י כתובות יג ב ד"ה אין אפוטרופוס לעריות, לפי השיטה מקובצת שם). הערות שוליים
באדיבות אנציקלופדיה תלמודית
|
