[אבזאנדערן. אויסוועהלען] (בכלאים בפ' שני ובב"ב צד) הרי זה מקבל עליו רובע טינופות לסאה וכל סאה שיש בה רובע זרע ממין אחר ימעט ר' יוסי אומר יבור ומפורש היינו טעמא דרבי יוסי משום דמחזי כמקיים כלאים. (ובפ"ב במעשרות) האומר לחברו הילך איסר זה בב' תאנים שאבור לי בורר ואוכל וכו'. (שבת עד) ת"ר היו לפניו ב' מיני אוכלים בורר ואוכל בורר ומניח (ביצה יד) הבורר קטנית בי"ט ב"ש אומר בורר ואוכל וכו' תניא רבן גמליאל אומר מחלוקת כשהפסולת מרובה על האוכל וכו' פירש בורר נוטל פסולת מן האוכל ומשליכה או נוטל האוכל ומניח הפסולת. (ב"מ כ) מאי שטרי בירורין הכא תרגו' שטרי בירורין שטרי טענת' שימוש בית דין רבי ירמיה אומר זה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד. (בב"ב קסז) שטרי בירורין וכל מעשה בית דין אינו אלא מדעת שניהן ושניהן נותנין שכר פי' שטרי טענתא בית דין שקיבלו טענות בעלי דינין וכתבום בשטר. (כריתות כד) מנחת קנאות לאו לכפרה קא אתיא אלא לברר עון. פי' אחר לגרר (סנהדרין ז) אם ברור לך הדבר כבקר אמרהו פירש אם ברור לך הדין כמו שברור לך הבקר שהיא שעה אחת של יום בלא ספק. אמור לחכמה אחותי את אם ברור לך הדבר כאחותך שהיא אסורה לך מן התורה פי' כאחותך שיצאה ממעי אמך שהיא אסורה לך אמרהו ואם לאו אל תאמרהו. (ב"ב קנט) אתא לקמיה דרב נחמן אמר ליה זיל ברור אכילתך פירוש ברר דבריך כי אכלת שני חזקה. (בב"ב קמו) ת"ר שלשה דברים צוה אחיתופל לבניו וכו' תניא אבא שאול אמר י"ט של עצרת ברור סימן יפה לכל השנה ועיקר הדבר מפורש (בתחילת מסכת ערכין) כי כך היה יום נתינת התורה צח וברור. (נדה יט) וכקרן כרכום בברור שבו פירוש כרכום דרכו לצמוח שלשה שערות בכל שורה והשער האמצעי הוא המובחר והברור. ברור לך יום מיתה יפה כבר פי' בערך בו: