|
בקע [שפאלטין] (בפרק יג בכלים) הסייף והסכין קרדום שניטל עושפו טמא מפני בית בקועו וזה צורתו (ושם יד) קרדום של ביקוע של עדור ששה פירוש קרדום שמבקעין בו העצים מן ויבקע עצי עולה. ואפילו אוכלת בקעיות. (חולין לו) בגמ' השוחט את המסוכנת פי' חתיכות של עצים. אי אתה מודה שמא יבקע הנוד ונמצא שותה טבלים למפרע אמר להם לכשיבקע הנוד (גיטין כו) פי' לכשיבקע הנוד ונשפך היין ואין שם יין בנוד שיאמר זה התרומה והמעשר אם באותה שעה ישתה הן טבלים אבל קודם שישפוך הנוד לא. (מציעא צט) בגמ' השואל את הפרה ושילחה לו. (קדושין מז) בגמר' האומר לה התקדשי לי בתמרה זו אמר רב הונא השואל קרדום מחבירו בקע בו קנאו לא בקע בו לא קנאו: ערכים סמוכים
באדיבות אתר ספריא
|