[טאהל] (פסחים י) ספק עאל ספק לא עאל היינו בקעה דתנן (בפרק ו דטהרות) נכנס לבקעה בימות הגשמים והטומאה בשדה פלוני וכו' (ובב"ב סא) מוכר שדה לחבירו בבקעה גדולה וכו' פי' בקעה יש בה שדות הרבה. (שבת יד) ובקעה אינה לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד והא תנן (בפרק ו בטהרות) בקעה בימות החמה רשות היחיד לשבת ור"הר לטומאה בימות הגשמים רשות היחיד לכך ולכך פירוש לפי שמלאה מים ואין אדם נכנס בה לכך רשות היחיד לזה ולזה. פ"א בימות הגשמים רשות היחיד לכאן ולכאן לפי שיש בה תבואה ואין רגל אדם מצויה שם ויש פי' בגמ' דשבת: