[שפאלטע. ריס, רינע] (מועד קטן ח) ולא נברכת הכובסין (בב"ב יט) ופירש ר"ח שם אין חופרין כגון בקעה לעשותה נברכת הכובסין אלא אם כן הרחיק מן הכותל ג' טפחים אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה לא שנו ג' טפחים אלא מן הבקיע ששורין הבגדים לתוכה ומחמצין אותן במים ובמיני נתר כדי לכבסם אבל מן הנברכת העשויה למנדיאן פי' להטיל בתוכה הבגדים לכבסם בנדנוד בהולכה ובהובאה ברגלים או בכלי עץ כדרך שהכובסי' עושין ומנתזין ניצוצות טיפות של מים על הכותל לא סגי ליה שלשה טפחים אלא צריכה להרחיק ד' אמות. ר' חייא בר אויא מתני לה בהדי' ולא נברכת של כובסין אלא אם כן הרחיק משפת מנדיאן ולכותל ג' טפחים וסד בסיד ומפורש (מ"ק ח) ועושין נברכת במועד ואמר מאי נברכת אמר רב זה בקיע פי' בקיע אבן של כובסין והתניא מרחיקין את הנברכת ואת הבקיע אמר אביי ואיתימא רב כהנא גוהה ובר גוהה פי' גוהה דוכתא דמתקנא לחבוט בו בגדים אתרא רויחא ומינה ולכותל ד' אמות ומתקני ובסופה דמנדיאן דוכתא לחוורי בה מאני ומקריא שפת מנדיאן והיא בר גוהה ומשפת אותו מקום ולכותל ג' טפחים ומסתייע זה הפירוש מתלמוד ארץ ישראל דגרסינן (בפרק משקין) ועושין נברכת במועד זה הבקיע כל שהוא תושב נקרא בקיע (א"ב בנוסחאות שלנו כתוב משפת מחמצן ולכותל שלשה טפחים כלומר שמרחיקין משפת הבקיע ג' טפחים אבל לפי גרסת הערוך גרסינן שפת מנדיאן כי המנדיאן הוא גוהא שפת מנדיאן הוא בר גוהא והיא מובדל מן המנדיאן: