האבנים שבהן נבנה המזבח. את אבני המזבח היו מביאים ממקום סמוך לירושלים, הנקרא: "בית כרם", לפי שאבני המקום ההוא היו חלקות; היו חופרים למטה מן הקרקע הבתולה, שעדיין לא חפרו בה מעולם, ומוציאים משם אבנים שלמות שלא נגע בהן ברזל, כמו שנאמר (דברים כז, ה-ו): "ובנית שם מזבח לה' אלהיך, מזבח אבנים, לא תניף עליהם ברזל. אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך" - ומכאן שנאסר מגע ברזל באבן מאבני המזבח, והטעם: "שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם והמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, אינו בדין שיונף המקצר על המאריך".
כמו כן, נלמד מהפסוק הנזכר, שכל אבן ואבן מאבני המזבח צריכה להיות שלמה ללא פגימה. לפיכך, אבן שהעבירו עליה ציפורן והרגישו בה פגימה - נפסלת למזבח.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)