|
אבן שתיה אבן שתיה היא אבן בקדש הקדשים שעליה היו מונחים ארון הברית והכרובים[1]. לאבן זו יש משמעות מבחינה הלכתית, לקביעת המקום המדויק בו עמדו המקדש וקדש הקדשים, וכן למקום עבודת כהן גדול ביום הכיפורים. למיקום האבן יש השלכות מעשיות להלכה, כגון איתור מקומו של המזבח בימינו, ושאלת המקומות המותרים בכניסה להר הבית כיום. לאבן זו משמעות הלכתית ורעיונית, בהיותה מקום השראת השכינה, מאז בריאת העולם עד סוף כל הדורות. אבן שתיה – כתשתית לארון'אבן שתיה' היא האבן שהייתה בקדש הקדשים מימות הנביאים הראשונים, והיא גבוהה מן הארץ שלש אצבעות. בזמן בית ראשון, כשהארון היה במקומו בקדש הקדשים, היה הארון נתון על אבן זו[2]. אולם, משניטל הארון בסוף ימי בית הראשון ונגנז, נותרה האבן במקומה. על אבן זו היה כהן גדול מקטיר את הקטורת ביום הכיפורים[3]. נביאים ראשונים הנזכרים בקשר לאבן הם: שמואל, דוד ושלמה[4]. מן המקורות עולה, שכבר בימי משה הונח הארון במשכן על אבן, ונקראה 'אבן שתיה', שכן, הייתה האבן כיסוד ותשתית לארון[5]. אבן היסוד לבריאת העולם ולחיזוק עמידתוטעמים ופירושים שונים ניתנו לשם 'אבן השתיה'. כגון: כי ממנה הושתת העולם[6], כלומר, האבן היא יסוד בניין העולם[7] - אבן שממנה נוצר העולם[8]. יש הנותנים שם זה לאבן גופה, כלומר, המרצפת שעליה עמד הארון[9]. ויש שנותנים שם זה לסלע התשתית, שעליו עמד הארון בקדש הקדשים, וממנו – לפי המסורת - החל הבורא את יצירת העולם[10]. יש הנותנים שם זה לאבן הנמצאת בתהום הארץ, לחיזוק עמידת הארץ מתחת למקדש[11]. אבן שתיה, מבחינה רעיוניתלדעת הרמב"ם, אין כוונת חז"ל לומר, שמאבן זו גופה נברא העולם, אלא כוונתם לומר, שמבחינה רעיונית רוחנית, מקום המקדש הוא יסוד העולם וקיומו, שכן העולם עומד על העבודה והקרבנות[12]. מן המדרשאבן השתיה בירושלים מקור הברכה לעולם'שלמה שהיה חכם נטע כל מיני אילנות… אמר ר' ינאי: אפילו פלפלין נטע שלמה, וכיצד היה נוטען, אלא שלמה היה חכם, והיה יודע עיקר משתיתו של עולם, מנין? – 'מציון מכלל יופי אלוהים הופיע' (תהלים נ, ב): מציון נשתכלל כל העולם כולו. למה נקראת אבן שתיה שממנה הושתת העולם, והיה שלמה יודע איזה גיד הולך לכוש, ונטע עליו פלפלין, ומיד היו עושין'[13]. מן המחקרדעות החוקרים סביב סלע אבן השתיהשטח הסלע כיום חמישה עשר מטר על שנים עשר מטרים והוא מגודר במחיצה סביבו. מתחת לסלע נחצבה מערה בגודל שבעה על שבעה מטרים, ומדרגות יורדות מפני הסלע אל המערה. בתקרת המערה קיים נקב בקוטר של כחצי מטר כמין ארובה כלפי מעלה. חקירת המקום בו היו קדש הקדשים ואבן השתיה, היא מן הנושאים הנחקרים ביותר בהר הבית כיום. בין החוקרים שעסקו בשאלה זו: הרב זלמן קורן בספרו 'חצרות בית ה' ', מחזק את המסורת הקובעת את מקום אבן השתיה מתחת לכיפת הסלע. הרב הראשי לישראל – הרב שלמה גורן – בספרו 'הר הבית', המעלה אפשרות, שמקום אבן השתיה נמצא כחמישים מטר מערבה לכיפת הסלע. פרופ' אשר קאופמן מעלה השערה, שמקום אבן השתיה נמצא כחמישים מטר צפונה לכיפת הסלע. החוקר טוביה שגיב משער, שאבן השתיה מקומה כחמישים מטר דרומה לכיפת הסלע. המחקרים נעשו לצרכי בנין הבית, וכן לפתרון שאלת הכניסה להר הבית כיום, בלא חשש כניסה לתחום העזרה. להלכה, חוששים לכל הדעות הנ"ל, והנכנסים להר בטהרה, שומרים בהליכתם על מרחק מתאים ממקום אבן השתיה, בהתאם לכל השיטות הנ"ל. מיקומהאבן השתייה היתה במערבו של קודש הקדשים[14] ובמדרש נאמר שהתמשכה גם לפני הארון במזרח[15]. זיהוי אבן השתיהבמהלך הדורות וכך בימינו, מזהים את המקום בו עמדה אבן השתיה בקודש הקדשים, כסלע שמתחת לכיפת הסלע שבהר הבית[16]. הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
