חכמים אסרו גם דיבור שאינו לשון הרע ממש, או דיבור שיכול לגרום לשומעים לספר לשון הרע או גנות, כגון: המספר דברי שבח על אדם כלשהו בפני שונאיו, שבודאי בעקבות שמיעת דברי השבח, יבואו לדבר בגנותו.
