תָּרַע (denom. of תְּרוּעָה), Hif. הִתְרִיעַ to sound alarm, esp. to blow the Shofar at public services (at fast and prayer meetings &c.). Y. Taan. II, 65ᵇ top כל שנה שאין מַתְרִיעִין … שמתריעין לה בסופה if people neglect to blow the Shofar at the beginning of the year, they will sound it at the end, v. רוּעַ I. Taan. III, 1 צמחים ששנו מתריעין עליהם מיד when plants change (degenerate), we blow (call prayer meetings) for them at once (without waiting for the first rain). Ib. 3 אותה העיר מתענה ומַתְרַעַת … ומַתְרִיעוֹת that town must fast and blow the Shofar (at prayer meeting), and all those around must fast, but not hold prayer meetings; מתריעות ולא מתענות must hold prayer meetings, but not fast. Ib. 7 על אלו מתריעין בשבת וכ׳ on the following occasions the alarm is sounded on the Sabbath: when a city is surrounded by gentiles, or threatened with a flood, &c., v. טָרַף; a. fr.