שֳׁקִי, (preced.) irrigation; של ש׳ (שדה) a field requiring irrigation. Tosef. Shebi. II, 4 בשל ש׳ in a field depending on irrigation, opp. של בעל. Num. R. s. 16²⁵ של שקי (not שקר), v. בַּעַל. Y. Ter. X, 47ᵇ top כרוב של ש׳ (not שקיא) cabbage from an irrigated field. Ib. bot.; a. fr.