שָׁקוּתָא f. (שְׁקֵי) 1) drinking. Targ. Esth. I, 8.—Pl. שַׁקְוָותָא (sub. בני) cup-bearers, butlers. Targ. I Kings X, 5 ed. Lag. (ed. Wil. שַׁקָיוּ׳; oth. ed. שָׁקיּ׳); Targ. II Chr. IX, 4. —2) watering; (sub. בית) trough (v. שַׁקְיָא).—Pl. as ab. Targ. Y. II, Gen. XXIX, 22 שַׁקְוָותָן; Y. I בית שַׁקְיוּתָן (read: בתי) our troughs.